תופעה מוכרת בהרבה ערים לפני בחירות. כתושב מן השורה, אף פעם לא
התייחסו אליך בצורה יוצאת דופן. הקשר שלך עם הרשות מסתכם במכתב חיוב לתשלום
הארנונה במקרה הטוב, ומכתב אדום במקרה הפחות טוב. גם סביבת המגורים נמצאת
בשיגרה. אך לפתע משהו באוויר משתנה. מודעות המתחרות על קולך, מעל כל גדר
ועמוד, סוג של מתח מעושה באוויר. תיקונים זריזים של הרגע האחרון של
ליקויים, אם בכבישים, אם במתקנים ציבוריים. אבל מה שהכי בולט לעין הם
הקישוטים שלפתע נזכרו ברשות שזה לא סובל דיחוי וחייבים להשקיע בהם מיידית
בטרם יגיע יום הבוחר. השאלה היא מה יקרה יום אחרי הבחירות. מי יצטרך לשאת
בנטל של ההוצאות האלה. מן הסתם יהיה זה האזרח הקטן, שיצטרך לשלם בגדול.
תאמר ברור.
השבמחקאני ביתרי שכואב על כך שמאיר רובינשטיין הזניח את כל החשוב לתושבים במשך קדנציה שלמה, ועכשיו ע"י מסע לחצים על כל חצרות האדמורים והרבנים הצליח במזימתו להחתימם על קול קורא להצבעה מחודשת עבורו לראשות העיר.
יש לך פיתרון לאחורי הפרגוד בקלפי.
אל תהיה טיפש