חולי הנפש - בעיני נטורי קרתא בחירות האגודיסטן לעיריות חולניות

מאת דובר נטורי קרתא

ערב הבחירות לראשות העיריות הציוניות, והאגודיסטען כדרכם הולכים ומשתגעים מיום אל יום בשיגעון ובטירוף שטרם ידענו עד עתה, הקטטות בין הללו מתרבות והולכות מיום אל יום ומרגע לרגע, כאשר כל צד מחרף ומגדף את הצד שכנגד בקללות ולשונות מוזרים ומשוגעים, עד שנהיו הללו כחוכא ואיטלולא בעיני כל רואיהם.

בראש ובראשונה עומד הזקן המזרחניק הידוע מבני ברק אשר מכתת רגליו ממקום למקום בהתלהבות ואש של עבודה זרה, להסית ולהדיח ככל אשר לאל ידו בטרם ימות ויתפגר, יחד עם רעהו הלץ העז פנים הידוע בעל הישועות והסגולות ועונה התשובות. אל שני ה"צמד חמד" הללו נטפלים ומתלווים שיירה ארוכה של כל מיני עזי פנים ושוטים המכונים "ראשי ישיבות", אשר מגדילים בכל מקום ומקום את שמם של ה"ספרי תורה" בשיגעון וטרוף, ובפרט מרבים ומגדילים להזהיר את הציבור בלשונות חריפים של קללות ונידוי ושמטא אל כל מי שיעיז לבחור ח"ו במפלגת הצד שכנגד, כאשר המזרוחניק מחזו"א 5 מפטפט על חילול השם וקידוש השם, ורעהו הלץ העז פנים קורא להשליך מהיכלי ישיבותיהם כל מי שאינו סר למרותם להצביע למפלגתם המשוקצת ב"חוב הקדוש"...

הגדיל יותר מכולם לעשות באחד מכינוסיהם, שוטה  ובור אשר הוא בעל מעמד של "ראש ישיבה" וחבר במועצת החותמים שלהם, אשר ככהן לעבודה זרה בימי קדם, ביקש מכל הציבור לעמוד על רגליהם, ואח"כ ברך ברוב שיגעונו בשם ובמלכות את ברכת "ברוך שחלק מחוכמתו ליראיו" על המזרוחניק המילואימניק הזקן אשר ישב לידו, כאשר זה האחרון ממלא פיו מים בענווה מופלגת ואולי גם ענה אמן, כאשר כל ההמון הנבער עונה על ברכה לבטלה זאת אמן יתומה, להגדיל השחוק והקלס, עד אין קץ ועד אין בושה. 

בתוך כל זאת בצד שכנגד מרבים גם כן להתקוטט ולהשתגע עם מכתבים מוזרים ועיתונים וכו', ולומר שרק הם הבני תורה ממשיכי המזרוחניק הדיין יוצא היכל שלמה, שהיה ממשיכו של המרן הראשון רשכבה"ג ראש ישיבת הגבעה בעל חיל התורא. 

אך לא כאן מסתיימות להן הפורענות והאנדרלמוסיא השוררים במחנה האגודאים, שכן ביני לביני, ישנו כבר בתוכם ציבור גדול שמאס בכל הצגת התיאטרון הטיפשי והמגוחכת הזאת, אנשים אשר נפקח קצת שכלם ודעתם וכבר קצה נפשם בשיגעון ובשטות ובהטלת המורא של "ועשית ככל אשר יורוך", ולהם באמת נמאס מ"חילול השם", אשר מי שאחראי עליו הם לא יותר מאשר אותם "גדולים" שוטים העושים מעצמם שחוק וקלס, אותם חסרי בושה וכבוד, אשר רוממות "חילול השם וקידוש השם" בגרונם, והם עצמם מחללים שם שמים בטירופם ושגעונם והבליהם, כאשר מראים אשר חוץ מלרוץ ולהזעיק הציבור אל הקלפי מעת לעת - אין יודעים לזעוק ולמחות על שום עניין אחר, אפילו לא מעט מחאה אין נשמע מהם כל השנה כולה, בטח שלא רצים ככה מכינוס לכינוס על שאר ענייני יהדות, ולא איכפת להם מכלום. 

ציבור זה בחר לעצמו להקים מפלגה אשר לא תהיה כפופה אל המפלגות הללו ואל גדוליהם המשרתים אותם בנאמנות, וגם עליהם יצא קצפם של המפלגתיים הישנים לקללם ולהזהיר מפני מפלגתם.

גם בעל המבשר אינו מתרגש כנראה יתר על המידה מקללות נידויים ושמטות של ה"גדולים" מחללי השם, וגם לו מפלגה משלו הסרה לדעת תורא אשר אין ידוע עדיין לציבור מי הגדול שמאחוריה. 

בתוך כל בוקה ומבלוקה זאת, בתוך כל שיגעון וטירוף זה אשר חרב איש ברעהו, כאשר כל גדוליהם אליליהם מתנפצים ומתבזים בביזיון אחר ביזיון עד שנהיו ללעג ולקלס בעיני כל אדם שפוי בדעתו, בעת הזאת אשר טירופם ושגעונם של אלו מתרבה והולך ומתגבר ומגיע לכדי הכאות וקטטות עד זום דם למען אליל בחירותיהם ו"קידוש השם" בריבוי נציגיהם העלובים והסרוחים, מפלגות שונות ומשונות עם רבנים ובלי רבנים עם דעת תורא ובלעדיה, בתוך כל מים סוערים ועכורים אלו שטה לה בשלווה ובביטחה ספינת היהדות החרדית, ומכרזת אשר אחת היא התורה, לא השתנתה ולא תשתנה, אין להשתתף בבחירות האסורות לעיריותיהם של הציונים, אין ליגע לריק ואין ללדת לבהלה למען שיגעון "ריבוי נציגים" שטותי וילדותי, אחת היא תורתינו ולא תשתנה, ובעת אשר היכליהם סוערים כל היום וכל הלילה בקטטות ומריבות, בביטול תורה למען החוב ה"קדוש" וכולם נחפזים אצים ונדחקים לקיים מצוות "ככל אשר יורוך" אשר בדו מליבם, הנה בהיכלי התורה והתפילה של היהדות החרדית שקט ושלווה, אין פרץ ואין צווחה ואין יוצאת ברחובותינו, ואם כי נשמע אמנם קול המלחמה והמחאה נגד שוטים אלו, נדמה אבל כעת, אשר אין חיזוק גדול יותר לאמיתת אומן האמונה והמסורה הטהורה המקובלת מפי גאונים וצדיקים טהורים וישרים אמיתיים אשר לא דבק בהם רבב ולא נושאים על גבם קופות של שרצים - שירות מילואים, כהונה ברבנות הציונית המוחרמת, מסירת שיעורים ב"ישיבה" של מזרחיסטען, ועוד ועוד - כפי אשר דבק כידוע בכל "גדוליהם" של אלו, הנה אין כאמור חיזוק גדול יותר לדרכה הנאמנה והוותיקה של היהדות החרדית מאשר לראות את אלו עכשיו בקלונם ובביזיונם, בטירופם ובשיגעונם, אשר הם עצמם כבר לא מאמינים בעצמם, רק בטירוף גדול עושים פעולות ומעשים של הבל על מנת לחזק את "אמונת הגדולים" אשר נהפכה לשחוק וללעג, וככל שהם מתאמצים יותר להאמין באליליהם הקורסים - כך מתבזים המה עוד יותר ויותר, בוכים ומייללים על ריבוי מפלגותיהם וגדוליהם, על כך שכבר אין הציבור ירא מקללותיהם ואיומיהם של "הגדולים", ואין ציבוריהם מתרגשים ומשתכנעים יותר מפיטפוטי "חילול השם וקידוש השם" של המילואימניק בעל הנחל חרדי מרחוב חזון איש 5, ושאר כיו"ב. 

בימים אלו אפשר לומר שמרגישים אנו דברי חז"ל הקדושים "רב חסדא אמר שבקיה לרויא דמנפשיה נפיל", היינו הנח לו לשיכור כי מעצמו יפול, רואים אנו כיצד הם שיכורים ונבוכים, שיכורים מרוב שקר ה"גדולים", שיכורים ומבולבלים ממצוות "החוב הקדוש" שבדו מליבם, שיכורים בראותם אשר חלק מציבוריהם כבר אין סרים לאזהרות הגדולים, ומבחירות לבחירות שברונם הולך וגדל ומכתם הולכת ורבה. 

אשרי יראי השם ההולכים בדרך ישרה וברורה, הרואים כעת מה יוצא בסוף ממפעלי האגודאים ומצוותם שבדו מליבם, רק חרפות וביזיונות, שנאה וקנאה ומחלוקות וקטטות, הכל בשביל כמה נציגים עלובים בעירייה או בכנסת המינים, מאבדים נפשם ודעתם ומכלים ימיהם בהבל, ולא לומדים בינה ולא מביטים לראות לאן הם הגיעו והידרדרו, מחמת שמשוקעים וזקנים כבר בשטותם והבלם. 

ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו, והבדלנו מן הטועים, ונתן לנו תורת אמת: