מאת משה בן-חיים
לפני כ-30 שנה בישרו כותרות רעשניות בארץ על אחד המבצעים המורכבים
ביותר של חיל האוויר: הפצצת מפקדת אש"ף בתוניס, המרוחקת אלפי קילומטרים
משטח ישראל. בכתבות אז היללו את היכולת המבצעית המופלאה של חיל האוויר וכו'
וכו'. אך באופן די מפתיע הרבי מחב"ד יצא בהתקפה חריפה נגד ההתלהבות
מהעניין ואמר (לפי מיטב זכרוני מאז) כי זה טוב ויפה לתקוף מחבלים כ"כ רחוק,
אבל המחבלים הארורים שנמצאים לנו "מתחת לאף" יושבים שאננים גם בעיר הבירה
ירושלים, ואף אחד לא עושה להם מאומה. למה נזכרתי בזה? פשוט מאוד. הנאום של
נתניהו באו"ם שבו הכריז שאם איראן לא תחתום הסכם עם ארה"ב, ישראל תתקוף את
איראן. ידוע שישראל היא בכלל לא הכי שנואה אצל האירנים, ויש כמה מדינות
"בעדיפות" לפניה. כמו ערב הסעודית, שיש לה סכסוך קשה עם איראן, וכמובן
ארה"ב המכונה שם "השטן הגדול", ועוד. קל לנתניהו לברוח מהמציאות הישראלית
השוחקת, וללכת ולתת נאום פטריוטי ונוטף מלחמתיות, מאשר להתמודד כאן עם
בעיות הביטחון. במקום שנתניהו "ישחק אותה קשוח" מול אוייב שמרוחק אלפי
קילומטרים, ויראה לכולם מי באמריקה הבוס, קודם כל שיעשה מה שצריך כאן עם כל
בעיות הביטחון שיש לו "מתחת לאף". אי אפשר לדעת האם כשנתניהו מציג עצמו
כ"נץ", לפתע בסיבוב של 180 מעלות יודיע ב"נאום בר אילן 3" כי הוא וציפי
לבני החליטו על הסכם אוסלו חדש. היל"ת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.