הגזירה נגזרה וכבר לא יכלו לעשות דבר

מאת ישראל ירט

בלתי נתפס בלתי מתקבל על הדעת. לא מצליח לנסות לעשות סדר בראש מה לכתוב ומה לא לכתוב. אני רק יכתוב על הקשר בין האבא לבן ומזה תבינו את הכל. אתמול לפנות בוקר מתקשר אלי הרב ואומר לי ישראל תבטל את כל יום שלישי צריך לשבת ביחד ולעשות כמה דברים חשובים. תבטל את הפגישות שיש ביומן. אמרתי אוקיי ביטלתי את כל מה שהיה להיום. מגיע השעה 11 בלילה אני מקבל טלפון מאלי שמחיוף עקב המצב הקשה של מרן מארגנים מחר עצרת תפילה ענקית עם אלפי ילדי תשב"ר בכותל לרפואת מרן. הרב יהיה הנואם היחיד ואני מתחנן שתביא את הרב. אני מתקשר לרב אומר לו ביקשת לבטל ביטלתי סגרנו שנשב מחר נשב. אבל יש פה בקשה לחיזוק אלפי ילדים ובכותל המערבי ולרפואת מרן מה עוד? הרב עונה לי קיבלתי תאשר הגעה. וכך סיימנו ליל יום שני. אני הולך לישון בתחושה שמחר יהיה יום לא טוב. מתעורר בשעה 7:15 ומתחיל לראות את ההודעות על המצב וכ'ו וכ'ו. אני מאתר את הרב לקראת השעה 9 ואומר לו רבי קדימה לירושליםיש את העצרת היום אולי נצליח לשנות את רוע הגזירה. וכך נכנסים לאוטו לקראת השעה 9:45 ומתחילים לנוע לכיוון ירושלים. ככל שמתקדמים ההודעות מבשרות שהמצב מחמיר ומחמיר. הרב אומר לי אולי ניסע קודם לבי"ח?
אני עונה לרב העצרת מתקיימת כרגיל בכותל. אל דאגה מרן לא ילך מן העולם בלי להיפרד ממך. אנחנו נכנסים כבר לירושלים. מתקרבים לאזור הכותל. הרב אומר לי סע לבי"ח!!!
אני משנה כיוון בלי לשאול שאלות. מכניס את הרב עד לחדר מרן. הרב נכנס לחדר לבדו בוכה על מיטת מרן מנשק את ידיו ולאחר 10 דקות יוצא אומר לי נוסעים לרבי מלעלוב אולי נפעל ישועה.
יורדים לכיון היציאה כל כלי התקשורת עטים על הרב מבקשים לשמוע את מוצא פיו מה היה בחדר מרן. הרב כרגיל הופך את התקשורת לכמה דקות של קידוש השם ומתחנן בפני כל העולם אנשים אין חרדים וחילונים אין אשכנזים וספרדים אין כיפות סרוגות וכיפות שחורות כולם מאוחדים למען מרן. כל אחד יקח את ספר התהילים ויגיד כמה פרקים.
מה אני יגיד לכם עוד בזמן השידור אני מוצף בטלפונים מיסרונים מיילים וואצאפים ומה לא אנשים שבכו ממה שהרב דיבר והתחילו להגיד תהילים.

מכאן מתחיל הקטע הכי הזוי שבעולם. אני מכיר את הדרך לציון של הרבי מלעלוב בע"פ עשיתי את זה עשרות פעמים אם לא יותר. ומשום מה הפעם הדרך מתעכבת אני מתבלבל הרב לא מצליח להבין איפה אני. אנחנו נכנסים בטעות לכותל עושים פרסה בקיצור מתברברים יותר מידי זמן.

בקיצור ולעניין אנחנו בסוף מגיעים לציון. נכנסים לשביל של הציון רואים את הציון ממרחק נגיעה. ואז מגיע הבשורה המרה ניצחו אראלים את המצוקים.
ואז הבנתי שהגזרה כבר נגזרה קודם ולא יכולנו לשנות את זה.

מה אני יגיד לכם. ראיתי את הרב גרוסמן בהרבה סיטואציות בהמון צורות ואופציות. אבל את מה שהיה שם לא חלמתי בשום צורה שאני יראה. הרב התיישב על הארץ והתחיל מרר בבכי מר ולא נותר לי אלא להצטרף אליו בבכיו זה היה רגע שאפילו אני שבד"כ הכל מצולם ומתועד לא חשבתי על הכיוון הזה בכלל. פשוט לבכות ולבכות ולהתאבל ע"ז שמה שהיה לא יהיה יותר. מרן החזיק את הדור את התורה שבדור בעצם את כולנו.

רק למען קוריוז קטן מרן זצ"ל הגיע למגדל העמק לפני 42 שנה לטקס הנחת אבן הפינה למוסדות מגדל אור כשהרב היה רק בן 24. אולי תבינו את רמת הקשר ביניהם.

זכיתי להתלוות לרב בעת מסע הלוויה. זכיתי לראות בן שקובר את אביו. ראיתי בן שלא מסוגל לקבל תנחומים ולהבין שזה באמת קרה. זכיתי גם לעזור בעת הקבורה. זכיתי להסיע את הרב חזרה ורק לשמוע שמה היה לא יהיה יותר.
ועכשיו אחרי שנגמר כל העבודה והלחץ אני מרשה לעצמי להזיל דמעה ואפילו יותר מדמעה אחת.

דבר אחד בטוח מרן לא יחזור לא יהיה עוד מרן. לפחות אנחנו צריכים כל אחד ואחד מאיתנו לעשות חשבון נפש ולהבין שאם מרן יצא מבית כ"כ פשוט יצא ממקום כ"כ פשוט כנראה שכל אחד יכול ע"י עמל ויגיעה להגיע למצב של מרן. אז שכל אחד ואחת יקחו על עצמם משהו לחיזוק לעילו נשמת מרן. ונקווה שיזכור אותנו בשמיים ויפעל בשבילנו ישועות עבור כלל ישראל שכ"כ צריך בזמן כזה.