נפוטיזם (=מינוי קרובים) במיטבו‎

מאת שמר'ל רבינוביץ'

רבים בעיר ביתר הרימו גבה לנוכח המינוי של מ"מ ראש העיר עוביידי, במקומו של המ"מ היוצא ר' שלמה שרעבי. עוביידי, אברך אלמוני, שמעולם לא היה חבר בעירייה כלשהי, ובספק אם שימש כ"וועד בית" בבניין בו הוא גר.

תפקיד מ"מ ראש העיר הוא תפקיד חשוב מאין כמותו, וכאשר נבצר מראש העיר לשמש בתפקידו, מ"מ משמש כראש העיר בפועל. ובפרט בעיר גדולה ומתפתחת כביתר, שבה דרים למעלה מ40000 נפש. נתאר לעצמינו למשל שראש הממשלה ימנה לתפקיד ממלא מקומו במקום את בוגי יעלון, את אחיינו שעובד בחנות פרחים. זה לא נשמע הגיוני.

כדי להבין את התהליכים שגורמים לדברים כאלו לקרות אביא תרחיש אפשרי, אך אציין שכל קשר בינו למציאות הינה פרי הדמיון בלבד.

דרעי: בוקר טוב ויקטור.

צוריאל ויקטור: בוקר אור. מה זכיתי שכבודו מתקשר אליי על הבוקר?

דרעי: אל תשאל

צוריאל ויקטור: נו?

דרעי: אוהבים אותך ויקטור.

ויקטור: נו? תכלס'

דרעי: תשמע, ויקטור. המצב באלעד גרוע. מרן עצוב.

צוריאל ויקטור: אני כבר מזמן לא גר בעיר. שכחתי מאלעד.

דרעי: תקשיב צורי. אין לנו ברירה. כל המועמדים האחרים נפלו. תעבור דירה לאלעד כבר היום וחלאס.

צוריאל ויקטור: תשמע אריה. התושבים עדיין לא שכחו מי אני. איך יצביעו לי?

דרעי: תגיד ויקטור. אתה חושב שהם יצביעו לך? ממש לא.

צוריאל ויקטור: אז איך אנצח בדיוק?

דרעי: הם יצביעו למרן. אתה רק תרוץ, אנחנו כבר נעשה את העבודה בשבילך.

צוריאל ויקטור: אבל אני מאוד חושש להתבזות במקרה של הפסד.

דרעי: תשמע צוריאל. נפצה אותך בכל מקרה. לא תפסיד. יש לך קרובי משפחה?

צוריאל: יש אחד בביתר מוכר בחנות מתנות.

דרעי: עליי. תשמע חביבי. התפנה מקום למ"מ ראש העיר ביתר. רובינשטיין הלוא בכיס שלנו.

צוריאל: אבל אין לו טיפת ניסיון!

דרעי: למי אכפת? תן לי את הפרטים שלו. תודיע לו שיתפור חליפה יפה.

צוריאל: תודה רבה אריה.

דרעי: קיימת הרגע מצווה גדולה..

צוריאל: איזה מצווה?

דרעי: ועשית ככל אשר אני יורה אותך....

צוריאל: חחח. גדול אתה, אריה, גדול..

לסיכום העניין אצטט מ"ויקיפדיה" על משמעות המונח "נפוטיזם": נֶפּוֹטִיזם הוא כינוי לנוהגם של בעלי שררה להעדיף במינוי למשרות את קרובי משפחתם, ידידיהם, חבריהם או מכריהם, על פני אנשים אחרים. לנפוטיזם במוסדות ציבוריים נודעת בדרך כלל משמעות שלילית.
במיגזר הציבורי בישראל נאסר הנפוטיזם בתקנות החברות הממשלתיות (כללים בדבר העסקת קרובי משפחה), התשס"ה-2005, בפקודת העיריות, בכללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבה משפחתית), תשס"ח - 2007, ולעתים אף מכוח נהלים פנימיים. למרות כל זאת, דו"ח מבקר המדינה מצביע מזה שנים על העדפת קרובים בישראל.