היתה אזהרה שלא לטייל בבין הזמנים מדוע לא שמעו בקול הרבנים?
איני רוצה לזרות מלח על פצעים במיוחד כשמחפשים ועדיין לא מצאו את בחור הישיבה שנעלם, אם איני טועה ראשי הישיבות הזהירו כי הבין הזמנים הזה שלא יסעו לטיולים בשל חשש מדברים כאלו וזה יגרום חלילה חילול ה', אז איך זה יצאו בחורים לטייל. גם אם זה רק ביער ירושלים ובכל זאת מדובר במקום שיכול להתרחש סכנות כאלו ואם חלילה היינו באמצע מלחמה ולא לאחר הפסקת אש היו מאשימים את בחורי הישיבה כי בזמן שכזה טיילו
הכשרות והדמים
אתם מתעסקים בדיינים ושוכחים מבעלי המכשירים שחלקם הגדול מושחתים מכונים אנשי דמים ומרמה בשביל כסף יתירו ויכשירו, אותו יחיאל באבאד מטרטיקוב כבר מזמן ידוע כמי שאין לסמוך על כשרותו בחנויות שהוא נותן הכשר תפסו טריפות, זוכרים את חנות השווארמה בבורו פארק ועוד מקומות שכלל לא מגיע לשם משגיח, הוא לוקח כסף ומשגיח עובר פה ושם, אותו משגיח למאה מקומות
בסוף מקבלים בעיטה
בעקבות הקורה בבאבוב זה מזכיר לי כמה מקומות אחרים היכן שאנשים השקיעו את כל חייהם ובנו את המקומות הללו ובסופו של דבר חטפו בעיטה. ברגע שאתה בונה משהו גדול תמצא קופצים מי שלא השקיעו כלום באמצעות טריקים של חברות בעמותות גוזלים את מה שבנית במשך שנים. השאלה היא האם כדאי להשקיע בכל מקום שזה עמותה ולא אתה הבעל הבית? עושה רושם כי בציבור שלנו לא מעריכים כלל מאמץ ומסירות נפש, בבאבוב זו דוגמא מצויינת, הרה"צ ר' נפתלי הוא זה שמסר את נפשו לבנות את באבוב, ולבסוף האח שלא השקיע אצבע במים קרים בבניה הזו גזל ממנו את עמלו
לא מתייחסים יותר להפגנות הבחור עדיין יושב
עשו הרבה רעש מסביב לישיבתו של בחור בבית הכלא הצבאי מפני שלא התייצב, אבל מיד לאחר ההפגנה כולם הלכו הביתה ושכחו ממנו, השקט חזר לשרור כאילו לא קרה דבר. בהתחלה הבטיחו כי יישבו לצד בית הסוהר כל הזמן שהוא יושב שם, יקימו ישיבה מסביב לבית הסוהר, אבל משום מה לא קיימו זאת, אף אחד לא ויתר על הבין הזמנים שלו למען ישיבה לצד בית הכלא
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.