מובא
ב "ארון עדות" : כאשר יודעים אנשי הצבא שהמלך יבוא לפקדם, מתאספים כולם אל
שדה המערכה. הן הטובים והן הגרועים כולם עומדים הכן אל מול המפקד באין
הבדל. אולם, המלך בבואו לפקדם ולבחנם, סוקר תחילה את הגדודים היותר טובים
וכאשר ימצא אותם ערוכים כראוי _ נעשה שבע רצון ופוטר את השאר מן הבחינה. כן
הדבר בראש השנה, ביום הדין, צריכים כולם להכין עצמם אל המשפט בתשובה
ובמעשים טובים. כקטן כגדול כל אחד לפי בחינתו עד מקום שידו מגעת. ועל זה
נאמר : "אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם, שכולם יעמדו הכן לפני כסא
משפטו באין הבדל. אולם, אחר כך, בעת המשפט אז "ראשיכם, שבטיכם, זקניכם
ושוטריכם" , הקב"ה בוחן רק את הראשים של כל עדה ועדה. החשוב _ חשוב קודם,
וכאשר ימצא את אותם הצדיקים והללו ייצאו זכאין , אז "כל איש ישראל" יוצאין
עמהן. כל איש ישראל התלויין בהם, ואינם נשפטים עוד בפני עצמם, יען שהם
מחוברים אל הראשים שכבר נטהרו, וקיימא לן : כל המחובר לטהור טהור !
והיה
כי תמצאן אתו רעות רבות וצרות... כשהגיע האדמו"ר רבי מנחם מנדיל
מרימינוב זי"ע לפסוק זה בפרשת וילך, פנה כלפי מעלה ואמר: רבש"ע ! אל תמליח
יותר מדי ! יותר מדי מלח מקלקל את הבשר , ויותר מדי יסורים לא ייטיבו
אותנו. רחם נא וכתבנו וחתמנו לאלתר לחיים טובים. שבת שלום ומבורך. והנה
אנו מתקרבים לשנת תשע"ה שעליה כבר פסקו למטה וקיבלו למעלה: ת'הא ש'נת
ע'רבות ה'דדית . 
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.