רשימת הבלוגים שלי

יום שלישי, 28 באוקטובר 2014

סיכום השיחה היומית

חידוש נפלא בשנת השמיטה שאין בשבת: 1) שהאדם החי' והבהמה משתווין! שאם כלה לחי' מן השדה אז צריך לבער מן הבית וכו'. אשר בשבת צריך להיות הבדל בין האדם והבהמה וכו'. 2) "אפקעתא דמלכא" – הקרקע נעשה הפקר (מצ"ע, "כי לי כל הארץ"). אשר בשבת לא רק שאין חיוב להפקיר נכסיו, אלא זה אסור כי "התורה חסה על ממונם של ישראל". ובעבודת האדם: 1) בנוגע לעצמו: פועל בעצמו להיות ביטול בתכלית עד שהוא שווה לבהמה וחי' (וזה מתבטא אפי' באכילה, שזהו חלק של נפה"ב שבו "דומה לבהמה"). 2) בנוגע לנכסיו, שעיקרו – קרקע שיש לו בארץ הקודש [שארץ ישראל שייך לעולם ועד לכל אחד מישראל ויש לכ"א שטח של אמה על אמה בא"י, שלכן יכול כ"א לעשות פרוזבול (שלזה צריכים קרקע)]: שפועל הענין ד"אפקעתא דמלכא" אפי' בנכסיו!
משיחת אור לכ"ט אלול ה'תשל"ב, ערב ר"ה ה'תשל"ג

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.