מי אתה ד"ר אבי לוין? מי את אחות לאה דוסטוב? הי אתה פרופ' סורקין? פרופ' יעקב ג'ריס

מאת יונתן שטנצל

זה סיפור של רשלנות רפואית של בית החולים איכילוב.  כתבה של ערוץ 2 על מחלקה שנשארה ללא פיקוח רפואי אפילו של אחות אחת,  חולים זועקים לעזרה, והאחיות????? נעלמו מהחדר.  צפו בכתבה של יואב אבן.  ניתן לשלוח אמייל למשפחות דומות שעברו חוויות דומות בבית החולים איכילוב  להתאחד לתביעה נגד בית החולים איכילוב

2.    לפי זכרוני ב 01/04/13  הוחלט למרות מצבו הקשה של אבי זכורונו לברכה הרב שלמה שטנצל זצ"ל

לשחררו מטיפול נמרץ ע"י פרופ'  אליהו פטריק סורקין,  למרות שהיה בסכנת חים,   למחלקה פנימית,   שאין לה את הכלים של טיפול נמרץ  למרות הצורך להיות בהשגחה מתמדת,  גם בתהליך ההעברה לפנימית, סירב מחלקת טיפול נמרץ להעביר את  אבי  הרב שטנצל עם המיטה המיוחדת למניעת פצעי לחץ למרות שזה היה מסוכן ביותר. עקב מצבו הקשה בתחום פצעי הלחץ כל התחנונים של המשפחה  לא עזרו!!!

להמשך כנסו כאן:



התחושה המיוחדת  שלנו בטיפול האיכותי שקיבלנו במחלקת טיפול נמרץ באיכילוב, שבניהולו של פרופ סורקין.
בימים שהוא היה במחלקה, הוא קיבל יחס מיוחד, ואיכותי, אך הטיפול הרפואי האיכותי של מחלקה זו, נגמרה מהר מהצפוי והתחלפה עם תחושה  קשה במיוחד, אחרי יומיים הוא נזרק מהמחלקה  כמו כלב, למחלקת פנימית ו  לטיפול מוגבר, כאשר  הוא מחובר למכונת הנשמה, CIMV  והמחלקה לא חיברה אותו אפילו לניטור של סטורציה לבדוק שאין לו מצוקה נשימתית ,   כאשר שהיתי ליד אבי, חיברתי את האצבע של אבי, למכשיר הסטורציה  בלי רשות האחות,  על מנת לגלות האם  מצב הסטורציה של אבא שלי יורד מתחת ל 90.  למרות בקשתי ,   וחלק מהצוות הרפואי של מחלקה זו, התגלתה לנו במערומיה,  רופאים לא אנושיים כמו ד"ר  אבי לוין,  אחות דוברת רוסית שלפי זכרוני שמה לאה דוסטוב  שלא אכפת לה ממשפחות של החולה, סירבה לעשות לו שינויי תנוחה,  למרות פצעי הלחץ הקשים שלו. ולמרות שאי שינויי תנוחה תביא להחמרת פצע הלחץ שהופך לנמק והמצב יחמיר!!!! ואכן אבי נפטר לאחר זמן קצר.
4.    גופו של אבי התנפח, לדעתי הכליות שלו,  והקריאטינין  שלו לא היו טובות,  ולא טופל בצורה טובה,   ביקשנו להוסיף לו ויטמינים מיוחדים שהומלצו ע"י  רופאים המומחים לפצעי לחץ,  שיכולים לסייע לו לשקם את פצעי הלחץ ובקשתנו לא נענתה,
5.    כמו כן הפרמטרים של הנשימות שלו  הוחמרו  ל 35-40 נשימות בדקה  שזה סכנת חיים. מאז שעבר לפנימית ו',
פניתי לד"ר אבי  לוין רופא תורן  רופא פנימי של  בית החולים איכילוב,  בפנימית ו ב 3.4.13  בשעה 6.53 אחה"צ ואני מוסר לו  שהוא נושם 36-37 נשימות בדקה,  ומכונת ההנשמה מצפצפת,  האחיות סירבו לחבר אותו למכשיר סטורציה, שבודק את רמת החמצן, במשך שעות לא ביצעו סקשן, למרות שהצטברו לו ליחות  בדרכי הנשימה,  מה שיכול להוביל לחנק ולאספירציה חוזרת של הריאות שלו, , ולחדירה של הליחה לתוך מערכת הנשימה והפרשות מרובות, שהחמירו את מצב בריאותו.

 האחיות דחו ודחו את ביצוע  שאיבת הליחה מה שהוביל למותו.  וסירבו לחבר מכשיר סטורציה שמראה את מצב החמצן למרות  שהוא מחוסר למכונת הנשמה,  הרופא ד"ר לוין שאינו מומחה למצבי חירום של טיפול נמרץ אלא  רופא טיפול נמרץ  או רופא מרדים  לבדוק את מצב הנשימות שלו,  מה שמוביל  להמשך התדרדרות של אבי זכרונו לברכה.  ד"ר לוין ענה אני רופא תורן  אני יעביר את המידע לרופא המטפל בבוקר.    את ד"ר לוין לא עניין שיכול לקרוא אסון לאבי באותם שעות, ולא זימן שום רופא, מרדים או טיפול נמרץ

ציטוט מתוך אתר בית החולים:
" במחלקה יש חדר לטיפול מוגבר בו מטופלים החולים המורכבים יותר, הזקוקים להשגחה וטיפול אינטנסיבי. בחדר זה שבע מיטות וציוד הכולל מוניטורים ומכונות הנשמה".

התחלתי לצלם בשעה 19:45 בערב, ולתעד איך המחלקה עומדת ריקה  מהשעה 7.25 בערב,   בימים ההם  שאבי  הרב שטנצל שכב בפנימית מוגבר, נפטרו חולים בחדר זה, עקב הרשלנות הרפואית של המחלקה,  לאחר שהאחות סירבה לחבר את אבי למכשיר סטורציה,  חיברתי את אבי ללא רשות המחלקה למכשיר סטורציה של המחלקה, שהיה פנוי על מנת לדעת מה המצב,  לאור האדישות של האחות הגבוהה לאה דוסטוב דוברת הרוסית עובדת המחלקה.

05/04/13 שלחתי מכתב  לרופאת המחלקה ד"ר  נטלי קאופמן רופאה תורנית עם העתק  באמייל למנהל המחלקה פרופ'  יעקב גריס,

זה ציטוט מהמכתב ששלחתי
"לאור מצב הנשימות שהחמיר ביומיים האחרונים של אבא,  ושהגיע ל 35-40 נשימות לדקה,  פניתי לרופאו הפרטי של אבי שליטא, פרופ' יוסף קליינמן  מנהל מחלקת פנימית של בית החולים ביקור חולים שערי צדק, שמטפל כרופאו הפרטי של אבא,  וע"פ  המלצתו  מלפני חצי שעה, לאחר שראה את  החולה דרך צילום וידיאו ונתוני מכשיר ההנשמה,  הוא ממליץ כדלהלן: ואני מצטט ממסר שהוא כתב לי: מספר הנייד שלו לאישור ההמלצה : 0544200403

1.    "החולה המונשם צריך להיות מחובר למכשיר סטורציה" (כרגע הוא אינו מחובר)

2.    צריך לראות רופא מרדים או רופא טיפול נמרץ  כדי לשפר את תנאי ההנשמה להקל על החולה.
3.    יש לבצע בדיקת גזים בדם כדי לוודא אפשרות של חמצת מטבולית קשה ולתקן אותה.
התרשמות המשפחה ממצבו של אבי ביומיים האחרונים:
1.    התנפחות של ידיו ורגליו )כנראה מנוזלים שנאגרים בגוף? צריך למצוא פיתרון לבעיה.  נפרולוג? דיאליזה? המופילטרציה?  הגברת הפוסיד?  אתם המקצוענים אתם יודעים מה נכון לעשות.

2.    שינוי תנוחה דחוף לאור מצב הפצעים הקשים שלו, מעבר לפעמיים במשמרת."

תשובתו של פרופ גר'יס באמייל:" ערב טוב אדוני הרב לפני כניסת שבת בתקווה!

אנו עושים מאמצים אדירים על מנת לשמור על כבודו של חמיך, בהתחשב במצבו הרפואי הקשה מאוד לפיהידוע לך. אנו מתיעצים עם פרופ סורקין כל הזמן על מנת לתת את הטיפול המירבי לרב. העברתי את המסר לרופאים שלי וחבוצע הכל כמיטב הנמצא בבית חולים".

במקום שמנהל המחלקה יענה נקודתית ועניינית לדבריו של ד"ר קליינמן מנהל פנימית של ביקור חולים עם דיאגנוזה ממוקדת ועניינית, , הוא העדיף לענות כללית ודיפלומטית, ולתת למצבו להמשיך להתדרדר

 

7/04/2013

1.

הוא לא קיבל טיפול לפצעי הלחץ הקשים שהוא היה איתם, והם נתנו לו רפואית להתדרדר, למרות שהרופא אמר שיש הוראה לשים לו סולפה, האחות המטפלת אמרה שאין להם שום הוראה רפואית.  למרות שהרופאים טענו כי פצעי הלחץ הם הפרמטר  שיכול לגרום לו להמשיך להתדרדר.

שלחתי מכתב דחוף לאחות הראשית  יפה ורובל,  של המחלקה של פנימית ו של איכילוב ללא שקיבלתי  מענה:

וזה עיקרי המכתב:

1.      אבי הגיע אליכם  במצב פצעים קשה, לפני חודשיים היה ללא פצעי לחץ ומצבו התדרדר מאוד מבחינה סיעודית  ופצעי לחץ קשים  חטף בבית החולים מעייני הישועה.

2.      פרופ סורקין שהמליץ לנו להביא אותו אליכם נסך בנו תקווה שבאיכילוב המצב יהיה שונה ומצבו ישוקם. זו תקוותינו.

3.      הבאנו 4 מומחים לפצעים קשיי ריפוי לבית החולים מעייני הישועה שהוא היה מאושפז קודם שם  ואילו המלצתם של המומחים :

·         ד"ר אברהם עמיר פלסטיקה בית החולים בילנסון:  רחיצת הפצעים בסבון  שינויי תנוחות כל שעה, לשים לו פולידין על הפצעים הניקרוטים כולל העקב, ובפצעים הפתוחים  סילברסל ואיקומיצין

·         פרופ קליינמן מומחה לפצעים קשיי ריפוי: בית החולים ביקור חולים  רחיצת הפצעים בסבון   פולידין  בניקרוטי וסילברסל בפצעים הפתוחים.  ושינויי תנוחות גבוה.

·         ד"ר אייל שפירא פלסטיקאי מבית החולים אסף הרופא: רחיצת הפצעים בסבון   שינויי תנוחות  דחוף, פולידין בעקבים, ויוזול  בפצעי הלחץ.

·         ד"ר יוסי חייק מבית החולים תל השומר: הבהיר את שינוי התנוחות כגורם עוצר  ההתדרדרות, 

·         מהבנתינו הגיע גם פלסטיקאי של בית החולים איכילוב, ואמר שיש לשים סולפה וטיאל, אתמול אימא שלי הייתה במחלקה ב 9 בלילה, והאחות שהייתה בחדר אמר שהיא שמה סילברול, מאחר ואין לה הוראות מה לשים. נשמח שכל האחיות ידעו את ההוראות המדוייקות, ושתהיה הוראה רפואית במחשב לצוות האחיות  של המחלקה"

למרות המכתב לא קיבלנו מענה

האם שונתה ההוראה? האם החלו לטפל בפצעים?     כלום!!!!.

ננייגשתי ביחד עם אחותי מרים סילמן לפגישה עם רופא במחלקה בשם ד"ר ויג  במטרה לדווח על מה שאנו חשים ולנסות להוציא דוח ביניים על מנת שנוכל להתייעץ דחוף,  עם ד"ר  קליינמן מביקור חולים,  הבטיח להוציא ולא הוציא!!!!

2.      בשיחה זו שהיא מוקלטת,  ביקשנו להוסיף לו אבץ, טרייס אלמנט,  מגנזיום, ויטמין C ויטמין E   ע"פ המלצת ד"ר שפירא מאסף הרופא וד"ר חייק מתל השומר,  האם הוסיפו לו  את הויטמינים על מנת לשקם את פצעי הלחץ ?

3.    שלילי!!!

4.    למרות שהייתה הנחייה של פלסטיקאי של איכילוב לטפל בפצעי הלחץ הקשים של אבי, האחיות לא עשו כלום!!!

אבי שכב ללא חבישה  בעקב ברגל למרות פצע ניקרוטי  פצע של נמק שיכול להתדרדר. 

 

8/04/13

שלחתי אמייל  לד"ר ויג מה קורה עם סיכום המחלה?  אך זכיתי להתעלמות ולא הצלחנו לתת לרופאים מומחים להציל את חייו.

ו.... בערב מגיע טלפון מעניין בדיוק בזמן שאף אחד לא היה לידו ומבשר שהמצב קשה... ושאחי הגיע הוא היה ללא רוח חיים.  

אבי הרב שלמה שטנצל  הלך לעולמו ונקבר בבני ברק בבית העלמין. 

מסקנות ותובנות שלי כבן משפחה מאשפוז של אבא שלי בבתי חולים

כל מטרת הבלוג, להתריע על המצבים החמורים שקיימים בבתי החולים,  ורבותי, איכילוב הם רק דוגמא, ראיתי דברים חמורים ביותר, בהדסה עין כרם, מעייני הישועה,  ולכן המסקנה שלי היא נגד מערכות בתי החולים שמעסיקים רופאים רבים ללא לב, לא אכפתיות, חלק מבתי החולים בישראל נותנים לחולים פשוט למות בשביל לפנות מיטה מיותרת, מאחר וקופת החולים לוחצת שנאמס לה להמשיך לשלם את האשפוז יש קשר שתיקה וקריצת עין בין בתי החולים, קופות החולים ומשרד הבריאות. 

כל מי שקורא את מה שכתבתי בבלוג הזה, יש לי מסקנה משהות ב 4 בתי חולים, שיש לכם בן משפחה חולה, תלכו לבית חולים לדיאגנוזה מהירה,  אל תישארו בבתי חולים,  גם במצב של הנשמה,  תפתחו בית חולים פרטי בבית שלכם, זה יעלה לכם עשרות אלפי שקלים מידי חודש אבל יש סיכוח גדול שבן המשפחה יצא מזה או מינימום יישאר בחים. , אבל אבא ואמא שלכם יחיו. 

בבתי החולים, סיכויים של אדם מבוגר לשרוד עם חיידקים,  התייחסות לא אנושית,  נמוכה מאוד!!!!  מבחינתם  זה עוד אדם מבוגר שתופס מיטה מיותרת. 

לי אין אימון בבתי החולים, גם אם  יש גם עובדים נאמנים וצדיקים, אבל הם מעט, והמערכת גורמת להם להיות אדישים לחיים של אנשים טובים. 

ברחו מבתי חולים,  נכנסים עם בעיה אחת, ונדבקים מחיידקים עמידים של בתי חולים. 

 גם במצבים קשים, עדיף בית, עם ייעוץ רפואי צמוד של רופאים פרטיים,  תמכרו את הבית ועדיף לא למות עם בית אבל בלי החים של בן המשפחה

--

יונתן שטענצל