במקום שיש חילול ה' אין חולקין כבוד - שאלה גלויה להרב אהרן שכטר היכן היית כשזרקו לבן על הגר"ג איידלשטין והיכן היית כאשר המחבלים שלחו רוצח להכות את הגראי"ל שטיינמן?

יש גבול לחוצפה ושקר התחזות והעמדת פנים, ואין ברירה חייבים לומר את האמת בפרצוף גם כשמדובר ביהודי כמו הרב אהרן שכטר שהדבר היחיד שאני מליץ יושר עליו זה גילו שאינו יודע עוד מבחייכון וביומייכון מביאים לו ידיעות לחצאין מספרים לו רק את סיפורי המחבלים ולא שמע על הדברים האחרים, אבל אם הוא יודע מה שקורה באמת ברחוב הליטאי, מכתבו מוכיח כי הוא מן השפלים והנבזים, ויסלח לי שאני כותב כך, מפני שבמקום שיש חילול ה' אין חולקין כבוד גם לו להרב שכטר, מפני שמדובר כאן במעשה נבלה שאין דומה לה
כל ילד שמע על מעשה הנבלה שעשו המחבלים כשבנו של אותו אשר דויטש זרק לבן על מרן ראש ישיבת פונוביז' הגאון רבי גרשון איידלשטיין, ולא ראינו שהרב שכטר יכתוב מכתב מחאה. וכך גם כשהמחבלים שלחו רוצח מקרית ספר לרצוח את מרן הגראי"ל שטיינמן שבניסי ניסן ניצל מציפורני מטורף שכמעט הרגו, לא כתב הרב שכטר מכתב ולא מחה זה לא הזיז לו כלל, והנה כאשר אשר דויטש בעצמו אומר - והדברים מוקלטים - כי הוא נתקל באופניים וכי איש לא פגע בו, ר' אהרן שכטר ממהר לכתוב מכתב מחאה
אין ברירה אלא להגיע למסקנה כי ר' אהרון שכטר כבר חצי סנילי ואז אין לי שום טענות אליו, או שהוא שותף למחבלים ואז הוא שותף למבזי גדולי ישראל, וסופו יהיה כסופו של הזקן ממרא