לכבוד:
הרב מסלונים
ישיבת בית אברהם סלונים,
רחוב סלנט 17
ירושלים
אחדש"ה,
נכבדי:
במגילת רות למדנו שישנו חיוב על הכרת הטוב. החיוב מתיחס במיוחד לגרים
שהצטרפו לעם ישראל. לצערי כבר מספר שנים ברציפות אני חוזה במו עני במחזה מביש!
ידידי אברהם דוד קופולוביץ, תושב ניו יורק, מגיע זה אחד עשרה שנה, באופן מעורר
התפעלות לעלות לקבר אביו בהר הזיתים, ביום כ"ד תשרי. השנה על מנת ליצור שלום בית המלצתי
לחברי שיחזור לביתו שבוע מוקדם מהמתוכנן על פי בקשת אישתו. תלאותיו של ידידי בדרכו
חזרה לא היו מבישות את תלאותיו של חסיד באירופה של המאה השש עשרה בדרכו לקבלת פני
רבו. הוא נסע מביתי לאילת, עבר לסיני המשיך לשדה התעופה בקהיר (שם נתקל בגילויי
אנטישמיות) ולבסוף הצליח בחסדי שמים לחזור לביתו שעתים לפי כניסת השבת.
מה הקשר לחסידות סלונים? מדוע אני מוצא לנכון לכתוב לכבוד הרב מכתב
זה?
על מצבת שמעון גרשון קופולוביץ הקבור בחלקת סלונים כתוב בין היתר: "מגדולי
מחזיקי חסידות סלונים"
בנוסף עם זכרוני נכון, ישנו אולם בישיבת סלונים ברחוב סלנט אשר קרוי
על שמו של שמעון גרשון קופולוביץ.
לפני מספר שנים נכחתי בשיחת טלפון של ידידי לאחד מגבאי סלונים על מנת
לנסות לארגן מנין ליום שישי כדי לומר קדיש על הקבר. תשובת הגבאי היתה מתחמקת ולא
ברורה ובאמתלות שונות לא נשלח מנין. מאז ועד היום ידידי איננו מתקשר לאיש מהחסידות
ואני מסיע כל שנה את ידידי לקבר אביו ומסתדר בע"ה בכוחות עצמי על מנת לארגן
מנין לאמירת הקדיש.
כמה מביש שאדם שהחסידות מצאה לנכון לכתוב על גבי מצבתו את המשפט
המוזכר איננה מוצאת יכולת לשלוח מנין אברכים לצורך אמירת קדיש.
מביש במיוחד שבנו (המאומץ) מצליח אל עף כל התלאות שנה אחר שנה להתיצב
ביום האמור על מנת לומר קדיש על גבי קברו של אביו מאמצו.
היכן הכרת הטוב?
נ.ב. ידידי איננו יודע שפניתי לכבוד הרב ואני משוכנע שלא היה רוצה
שאעשה כן.
בברכה,
(השם שמור במערכת)
שקר וכזב אני אישית עולה כמדי שנה עם הבן ידידי היקר או אחרים מבני משפחתו ועם מנהלי הישיבה שליט"א על קבר אביו ז"ל ביחד עם מנין בחורים אני מבקש להסיר את המודעה השקרית
השבמחק