רשימת הבלוגים שלי

יום שישי, 19 בדצמבר 2014

הקנאים התפוצצו וההמונים זרמו

מאת חב"דניק

בהמלצת חבר טוב החלטתי לעשות את ההתוועדות של יט' כסלו השנה ב
​בית מנחם ב​
בית שמש.
החבר אמר לי "אתה חייב לבוא, זו לא התוועדות רגילה אתה לא תשכח את ההתוועדות הזאת עוד הרבה זמן"...

הגענו, החבר ואני להתוועדות אחרי יום ארוך של התוועדויות בבנייני האומה בשעת לילה מאוחרת, הפשקווילים קבלו את פנינו בכניסה לעיר. אין כמעט לוח מודעות אחד שלא התנוסס שם פשקווילים נגד ההתוועדות.  כשהגענו לבית הכנסת ששוכן באמצע גבעה במרכז בית שמש,   חששנו שאולי לא נמצא שם הרבה אנשים, כי בכל זאת בית שמש זה בית שמש ואף אחד לא יודע מה יוליד יום בעיר הזו.

לתדהמתי ראיתי מקום מפוצץ באנשים, מכל סוגי החסידויות. (היינו החבדניקים היחידים שם) 
כולם יושבים ומקשיבים בשקיקה ו'בביטול' לדברי המשפיע.

זה היה מחזה מדהים ומאחד כאחד. שעת לילה מאוחרת, אנשים מצטופפים ולא מפסיקים להצטרף עוד ועוד אנשים. לרגע חשבתי שמחלקים כאן כסף?! 
העזתי לשאול באמצע ניגון סוחף את אחד האנשים שניראה לי מאוד התחבר לאווירה: "מה מוכרים כאן"? והוא ענה לי: "כאן מוכרים את הקב"ה".
שאלתי: "לאיזה סוכם כבר הגעתם"? הוא ענה: "הסכום כאן לא קובע, אלא כמה אתה מוכן להשקיע מעצמך להקב"ה"...

התיישבנו באיזה פינה והקשבנו להתוועדות, מהר מאוד נסחפנו לתוך האווירה. הרב וועכטר מסביר בטוב טעם מה המשמעות של יט' כסלו בחב"ד בפרט ובעולם היהודי בכלל. 
להמשך כנסו כאן:


מנגנים עוד ניגון ועוד ניגון, אומרים לחיים והרב מסביר שלא מספיק להיות חסיד, י"ט כסלו מלמד אותנו שצריך לבטל את הרצונות שלך ולמסור אותם להקב"ה. הקב"ה יותר נהנה ממאמץ שאתה עושה, מהדברים היותר קשים לך בחיי היום יום, מאשר המצווה הכי גדולה אך ללא כל מאמץ. 

המשכנו לשבת, זה היה ניראה שהקהל אינו רוצה לזוז מהמקום.  כולם מרותקים לדברי הרב, המחוגים בשעון הראו שכבר
00 :2 בלילה. הרב כבר אמר שהוא צריך לסיים, אבל המתוועדים אינם מרפים ומבקשים מהרב שיתן להם דרך בעבודת ה', שגם הם יגיעו לכזו דבקות.
  
ואז הרב מסביר שלכל יהודי יש אהבה מסותרת להקב"ה ולא משנה באיזה מצב הוא נמצא,  ועבודתו בעולם היא לגלות אותה ולהוציא את האהבה הזאת מהעלם אל הגלוי. ואיך עושים את זה?! את זה אפשר לעשות רק על ידי שלומדים חסידות.

שלומדים חסידות מבינים לאט לאט שהעולם הזה הוא לא מציאות אמיתית, המציאות האמיתית היחידה זה רק הקב"ה. וכשהאדם מבין את זה וחי את זה הוא מגיע לביטול להקב"ה. 

לימוד חסידות חב"ד בשונה משאר החסידויות מביא לתוצאה  שההתלהבות והחמימות של האדם מגיעה מפנימיותו של האדם, אחרי שהאדם לומד, מתבונן ומבין. אז... הוא מתלהב. וההתלהבות הזו אמיתית ונשארת כי היא קבועה בשכלו.  כשההתלהבות מגיעה ממשהו חיצוני אז מהר מאוד היא גם נעלמת, 'בכדי שההתלהבות והתשוקה תשאר צריך לחיות את הדבר'. 
"חסידות חב"ד נותנת לך כלים לחיות את הקב"ה".


הרב מסביר שזה לא לוקח ביום אחד, זה עבודה של לימוד מאמר ועוד מאמר,
​שיחה ועוד שיחה ​
והתבוננות עד שמגיעים להכרה ש"אין עוד מלבדו" - זה שאין עוד מציאות אמיתית חוץ ממנו יתברך. 

ההתוועדות הסתיימה, אנחנו יורדים לכיוון החניה ואז שואל אותי החבר "איך היה"? 
עניתי לו "שהיום הבנתי שני דברים:
א. אשרינו שזכינו להיות חסידי חב"ד, ויש לנו אוצרות מבחינת 'טעמו וראו כי טוב ה'' - כפשוטו.
ב. שזה שאנחנו חסידי חב"ד מחייב אותנו להתנהג כמו שהאדמו'ר הזקן רוצה, וללמוד חסידות. כי אם אנחנו, שקוראים לעצמנו חסידים לא נלמד..., אז איך נדרוש מהאחר ללמוד?!

נפרדנו לשלום בטעם של עוד והחלטה לקבל על העתיד, שי"ט כסלו יתן לנו מסר של לחשוב יותר על ה' ולהתאמץ בשבילו! ובעיקר --- ללמוד יותר חסידות!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.