משיחת כ"ק אדמו"ר פרשת שמות שנת ה'תשנ"ב

הרה"ח עוסק בצ"צ באמונה חיים שאולזון שליט"א

שלום וברכה

אחד"ש

מצורף בזה חלק משיחת כ"ק אדמו"ר שבת פרשת שמות שנת ה'תשנ"ב

סימן י"ב ,

על פי זה אפשר להבין השייכות דפרשת שמות לכ"ף טבת , יום ההילולא דהרמב"ם , שחל לעולם בסמיכות לפרשת שמות , וקביעותו בשנה זו – בערב שבת שמות , ובפרט על פי הידוע , שהאכילה דשבת באה על ידי העבודה והטירחא דערב שבת , כמאמר חז"ל מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת , מובן , שישנה שייכות בין יום ההילולא דהרמב"ם לפרשת השבוע , פרשת שמות , ויתירה מזו , האכילה דשבת באה על ידי העבודה

 [ טירחא ] ד [ יום ההילולא של ] הרמב"ם בערב שבת , הענין בזה , אצל הרמב"ם רואים בגילוי איך שבהיותו במצב דהבאים מצרימה פעל שם [ באופן השייך בזמנו ] את הענין דגאולת ישראל , הן גאולה רוחנית בערך לחושך הגלות שהיה אז

 [ בדוגמת יציאת מצרים גם במצב דלילות ] , והן כח והכנה לגאולה שלימה כפשוטה

 [ להביא לימות המשיח ] , וכמרומז גם בשם רמב"ם ראשי תבות רבות מופתי בארץ מצרים , בהיותו במצרים בפשטות חיבר שם הרמב"ם את חיבורו הגדול ספר משנה תורה , ספר הלכות הלכות המקבץ לתורה שבעל פה כולה , שזה פעל גאולה [ יציאת מצרים ] במצב דחושך הלילה של הגלות – כמו שכתב הרמב"ם בהקדמתו הטעם שראה לחבר חיבורו , בכדי לשלול את ההעלם והסתר שנעשה בלימוד והבנת התורה , שאותם הפירושים וההלכות והתשובות כולהו נתקשו בימינו ואין מבין אותם כראוי אלא מעט במספר ואין צריך לומר התלמוד עצמו כולהו , ולכן ראיתי לחבר דברים המתבררים כולהו כולם בלשון ברורה ודרך קצרה עד שתהא תורה שבעל פה כולה סדורה בפי כל כולהו , וכך נעשה בפועל , שספר הרמב"ם נעשה מורה דרך לבני ישראל בכל הדורות , החל מבני ישראל במצרים בדורו של הרמב"ם , ומשם נתפשטו פסקי הלכותיו למקומות אחרים בעולם [ כידוע מאגרות הרמב"ם ] , עד לבני ישראל בדורות שלאחרי זה , כולל גם על ידי זה שריבוי ספרים [ החל משולחן ערוך וכולהו ] מיוסדים על ספר הרמב"ם , כלומר , שהרמב"ם פעל שגם במצב של לילות , ערבין במצרים כפשוטו [ ומצרים מלשון מצרים וגבולים ] – תהיה יציאת מצרים , גאולת ישראל [ ובדוגמת פעולת רבינו הקדוש על ידי חיבור המשניות , כדי שלא תשתכח תורה שבעל פה מישראל , כמרומז גם בהתחלת המשנה מאימתי קורין את שמע בערבין , מזכירין יציאת מצרים בלילות , כנזכר לעיל ] ,

ויתירה מזו , נוסף על מזכירין יציאת מצרים בלילות , פעל הרמב"ם גם את הענין דכל ימי חייך להביא לימות המשיח – כידוע שספר הרמב"ם כולל כל הלכות התורה  , גם הלכות השייכות לזמן שבית המקדש קיים , וגם – ההלכות דימות המשיח [ בסיום ספרו ] , שמורות לבני ישראל ההלכות שקשורות עם ימות המשיח , איך צריך להתכונן לזה , והסדר בפועל דביאת הגאולה האמיתית והשלימה , ולהוסיף , שהרמב"ם חי שבעים שנה , ימי שנותינו בהם שבעים שנה , שמורה שאצלו היתה בגלוי השלימות שקשורה להרי אני כבן שבעים שנה לפעול יציאת מצרים בכל המצבים [ בימים , בלילות ולהביא לימות המשיח ] , כנזכר לעיל בנוגע לרבי אלעזר בן עזריה , ועל פי הידוע שביום ההילולא של צדיק כל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו עולים למעלה , וזה מאיר ומתגלה למטה ופועל ישועות בקרב הארץ – מובן , שביום כ"ף טבת , יום ההילולא של הרמב"ם , קיימים בגלוי כל מעשיו ותורתו ועבודתו של הרמב"ם – בחיבור ספר משנה תורה בארץ מצרים , וכל שאר עניני עבודה שלו במשך שבעים שנות חייו – וזה פועל ישועות בקרב הארץ , בקרב הארץ דמצרים [ מיצרים וגבולים דעולם ] , באופן שזה נעשה מורה דרך ומורה נבוכים דבני ישראל בכל הדורות שלאחרי זה , ועל פי זה מובן החידוש דהאכילה בשבת פרשת שמות בשנה זו – כיון שבאה על ידי העבודה והטירחא בערב שבת זה , כל מעשיו ותורתו ועבודתו שהכין הרמב"ם במשך שבעים שנות חייו , נמצאים כולם בגלוי באופן דפועל ישועות בקרב הארץ בערב שבת זו , הרי מובן מכך מה זה מוסיף בעבודת שבת זו , העבודה לפעול גאולת ישראל במצב הבאים מצרימה בגלות !

בברכת התורה משולם צפניה