ויש לומר על פי המבואר בדברי רבנו ז"ל (ליקוטי מוהר"ן סימן א)
אשר יעקב הסתכל תמיד על השכל שיש בכל דבר, שהוא החיות אלוקות המחיה את הדבר הזה, שזה עיקר החכמה, מה שאין כן עשו מסתכל רק על גשמיות וחומריות הבריאה, כי על שם זה נקרא עשו לשון עשוי, כי רחמנא לצלן הוא כופר בכל, לית דין ולית דיין, כאילו הכל עשוי מעצמו. ולכן ביזה את הבכורה, כמו שכתוב (בראשית כה) "ויבז עשו את הבכורה" שהיא חכמה אלוקית.
וזו היא מלחמת היצר טוב עם היצר הרע, היצר טוב תמיד
מעורר את האדם להסתכל על החיות אלוקית שיש בתוך הבריאה, אשר דומם צומח חי מדבר הם לבוש לגבי אין סוף ברוך הוא, כי אין בלעדיו יתברך כלל, ולהפך היצר הרע, מושך תמיד אל גשמיות הבלי עולם הזה, כאילו הכל טבע מקרה ומזל, ועל-ידי מה נותנים כוח להיצר טוב שיתגבר על היצר הרע על ידי לימוד תורה, כמאמרם ז"ל (קידושין) אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש. ואמרו שם, אמר הקדוש- ברוך-הוא בראתי יצר הרע ובראתי תורה תבלין כנגדו, כי אם אדם לומד תורה, וכל דיבורו הוא רק דיבורי תורה על-ידי-זה מתגבר תמיד על יצרו הרע שרוצה להמשיך אותו אל טבע מקרה ומזל, ולהפך מכל זה היה פרעה, שעם ישראל היו בגלות תחת שליטתו על ידי פה
רע ששלט בהם.
וזה שאמר הבה נתחכמה לו הבה ונכניס את חכמתנו שהיא חכמה חיצונית – כפירות ואפיקורסות בהם, פן ירבה והיה כי תקראנה
מלחמה כי אם ירבה בלימוד תורה הקדושה, הרי זה יוכל לנו, ונוסף גם הוא על שנאינו שהוא היצר טוב ונלחם בנו שאנו בחינת היצר הרע, ועלה מן הארץ היינו על- ידי לימוד תורה הם יעלו מן הארציות, ויתגלה להם שהכל אלוקות גמור הוא.
וזה היה פחדו הגדול של פרעה, שעם ישראל ישתמשו עם החכמה העליונה שהיא חכמת אלוקות, ולכן רצה להתגבר עליהם, אבל לא הועיל לו, כי למדו תורה גם במצרים, מה שקבלו מאבותיהם השבטים הקדושים שקבלו מיעקב אביהם, כמאמרם ז"ל (שמות רבה פרשה ה סימן יח) מלמד שהיו בידם מגילות שהיו משתעשעין בהם משבת לשבת לומר שהקדוש-ברוך-הוא גואלן, לפי שהיו נוחין בשבת. ולכן אשרי מי שעוסק בכל יום בתורה, שעל- ידי-זה לא יוכל לו היצר הרע, לנתקו מרוחניות חיות אלוקותו יתברך, והבן למעשה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.