רשימת הבלוגים שלי

יום שלישי, 6 בינואר 2015

נקודות הזכות של הרב עובדיה

מאת יוסי ביילין

רבי יוחנן אמר, בשמו של רבי שמעון בן יהוצדק, משפט שמכה אותנו בתדהמה כבר אלפיים שנה: "אין מעמידין פרנס על הציבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו". זה מדהים משום שצפוי היה שהתנאים יבקשו לחנך אותנו להעמיד עלינו מנהיגים ישרי דרך שיהיו גם מחנכי הדור, ויהוו דוגמה ומופת. הפרשנות המקובלת לאמירה המוקצנת הזו היא שמנהיג חייב להיות צנוע, ואין מישהו צנוע יותר ממי שיודע כי בכל רגע אפשר לחשוף את העבירות שעבר. אני סבור שחכמינו אמרו זאת כגוזמה, כניסיון להקצין ולומר כי כדי להבטיח את צניעותו של המנהיג, הם מוכנים אפילו שיהיה זה עבריין. בש"ס לקחו את זה ברצינות והמליכו עליהם אסיר לשעבר.
העניין התפוצץ מוקדם יותר משהעריכו. העימות הפנימי בין אריה דרעי לאלי ישי הביא אל מסכי הטלוויזיה שלנו את הקלטת מביתו של הרב עובדיה יוסף, וזו הציגה את האמת: גם אם הרב עצמו אינו מגלה לנו אם השתכנע באשמתו של דרעי, הוא מעריך (ולאו דווקא על פי סקרים, ככל הנראה), כי 30%־40% מבוחרי ש"ס יראו בתלמידו מי שנטל שוחד, ויימנעו מלתמוך במפלגה שיעמוד בראשה.
אני חייב להודות שהקלטת הפתיעה אותי. עד שצפיתי בה, סברתי כי הרב יוסף, שהשמיץ את מערכת המשפט בכל הזדמנות שנקרתה לו, היה משוכנע כי לדרעי "נתפר תיק" על בסיס עדתי או דתי, כי הוא חף מפשע, וכי אי החזרתו להנהגת ש"ס כמוה ככניעה לממסד שאינו מוכן לבלוע את תופעת עצמאותם של הספרדים הדתיים. טעיתי. כשהרב יוסף מדבר על נטישתם האפשרית של רבים מבוחרי ש"ס, אין הוא מוסיף, אף לא ברמז, כי הם יטעו כאשר יעשו כן, וכי דרעי זכאי. הוא פשוט מציג זאת כעובדה, ומי שירצה יכול אפילו להבין כי אין הוא מערער על החלטת בית המשפט.
החלטתו של הרב שלא להעמיד על הציבור שלו את מי שיש מאחוריו קופת שרצים היתה החלטה מוסרית וראויה. החלטתו לשנות זאת היתה תמוהה ובעייתית. בסופו של דבר זו היתה גם החלטה מוטעית מבחינה אלקטורלית - יצירת המשולש המלאכותי דרעי־ישי־אטיאס בראש ש"ס לא חיזקה אותה, ואילו כיום ברור, על פי הסקרים, כי דרעי רחוק מ"לספק את הסחורה": עוד לפני פרסום הקלטת הראו הסקרים כי מפלגה בראשותו עלולה למעוד באחוז החסימה. כשעובדיה יוסף דיבר על 30־40 אחוז אשר לא ירצו לתמוך בדמות כדרעי, הוא המעיט בהערכתו.
כנסת בלי דרעי, ואולי גם בלי שרידי ש"ס, תוכיח - כפי שכבר הוכח לגבי מפלגות של יוצאי בריה"מ לשעבר - כי ניתן לקיים את המאבק על השוויון בין קבוצות האוכלוסייה השונות בישראל, שלא באמצעות מפלגות. מלכתחילה המאבק של ש"ס בתוך העולם החרדי, אל מול החרדים האשכנזים שהתנשאו על הספרדים, ואל מול החברה הישראלית כולה, צריך היה להתנהל באמצעות עמותות ושדולות, ולא כמפלגות המחליטות על מלחמה ועל שלום. ואם כך יהיה בעתיד, תהיה זו תרומתו החשובה ביותר של אריה דרעי לפוליטיקה הישראלית. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.