רשימת הבלוגים שלי

יום רביעי, 4 במרץ 2015

*סיכום השיחה היומית*

מכיון שהגזירה וההצלה של ימי הפורים הי' "מנער ועד זקן טף ונשים" – מובן שלכולם שייכים כל ההוראות מהמגילה. ובזה גופא "ביום אחד": דלא כטוענים שסיפור על גזירה שהיתה לפני אלפי שנה נוגע ל"חוקרים" ולא צריך לבלבל מוחם של ה(נשים וה)טף בזה... אפשר לחכות בזה עד שיתבגרו ויעמדו על דעתם וכו'... וע"ז אומרים ש"בכל מדינה ומדינה ועיר ועיר" שיהודי נמצא בו, הנה בהגיע ה"ביום אחד" של פורים עליו להסביר אפי' ל"טף" – ב"לשונו" המתאים – את סיפור המגילה מתחילתה ועד סופה. ועל הטענה מדוע צריך לספר לילדים עניני נסים – הנה הקב"ה, בורא האדם ומנהיגו, יודע הכי טוב איך הילד צריך להתחנך. ובאמת האמונה של הילדים היא טהורה יותר מהוריהם, והם יקבלו זאת!... ואז מובטחים ש"זכרם לא יסוף מזרעם": הילדים שהוריהם סמכו עליהם שבהגיעם לגיל 17-20 יבחרו בעצמם האם ללכת בדרך בתומ"צ – הלכו לאיבוד (גם מהוריהם) ר"ל, ודוקא הילדים שחגגו את ימי הפורים כבר בעודם "טף", נשארו "זרעם" – קשורים עם ה"משפחה" ומביאים נחת וכו'.

משיחת פורים ה'תשל"ג

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.