תוכן פ' פרה הוא הטהרה דטומאת מת שעי"ז מתבטל גם הרושם דענין העדר-החיים
(הסיבה דטומאת מת). ומובא במדרשים שענין זה הי' תמוה ומופלא גם למשה רבינו
ולשלמה המלך עד שמשה שאל את ה' "במה תהא טהרתו?!" ואז גילה לו את פ' פרה
ואח"ז מסרה משה לבנ"י וכו'. והנה דבר זה שהי'מופלא אפי' אצל משה וכו', הנה
אף שזה התקבלאצלו לאחרי שנמסר לו פ' פרה, אבל אצל בנ"ינשאר
בגדר פלא ו"חוקה" גם לאח"ז. והביאור: ענין עיקרי בתורה הוא שהתורה לא
תישאר בהבנתהשכל אלא שתפעול גם ברגש שבלב, וענין זה, לבטל את השאלה "במה
תהא טהרתו" ואת הרושם מהענין של העדר-החיים גם ברגש, היא עבודה גדולה
וקשה גם לאחרי כל ההסברים בשכל, ולכן גם לאחרי שה' גילה את פ' פרה והדבר
חדר אתהשכל (ואצל משה גם הרגש), נשאר הדבר אצלבנ"י מופלא ביחס לרגש.
ותובעים מכ"א להשתדלעכ"פ שזה יחדור גם את הרגש, ונתינת-כח מיוחדת לזה היא
כשקוראים פ' זו בתורה.
משיחת כ"א אדר ה'תשמ"ח (סיום השלשים להסתלקות הרבנית הצדקנית נ"ע זי"ע)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.