מכתבים קצרצרים

גם בתקופת בחירות לא מצליחים להתאחד
הכינוס היום בבני ברק חשוב ונחוץ לקראת הבחירות, ולכאורה מדובר באינטרס של כל צידי 'יהדות התורה', ובכל זאת מוצאים אנו משהו חמור ומדאיג, על כינוס שכזה אי אפשר להתאחד למצוא נוסחה משותפת ושיראו שם את כל הגדולים דבר המתחייב מתוך כח האחדות שרק היא יכולה ומסוגלת להביא את ההצלחה בבחירות, ובכל זאת מוותרים על הכח הזה למען פוליטיקה פנימית שעדיף בערב בחירות פחות לעסוק בה, ומקיימים כינוס נפרד לדגל התורה, כינוס ליטאי שלכאורה החסידים מחרימים אותה. רשמית לא אומרים לאף אחד לא ללכת לשם, אבל גדולי החסידים לא יהיו שם ועד כדי כך שאם חשבו שהבעלזאי יהיה שם מפני שיהיה בבני ברק אז הוא הקדים ביום והעיקר שלא להיות בזמן הכינוס ולא יצטרך להיות שם. הוויכוח הרשמי היה על האם מתחת כיפת השמים והרבי מגור התנגד לזה מסיבות שלו, וקשה להאמין כי על זה מוותרים על האחדות, משהו הרבה יותר עמוק קיים כאן וחבל

כינוס נפרד מחזק את גישת 'לכל אחד הגדול שלו' ואין עוד סמכות על
מה שחמור בענין הזה שהורסים משהו שהיה יסודה של אגודת ישראל ועימה הצליחו להביא המונים בכל בחירות והוא ה'חוב קדוש' וכי גדולי ישראל מורים לעשות כך ואין דרך אחרת. לפני שנים זה עבד מצויין, לאחר כרוז של מועצת גדולי התורה עם הרבה מגדולי התורה כבר אף אחד לא יכל לומר אחרת, פרט אם הרבי שלו יצא בגלוי אחרת דבר שלא קרה בדרך כלל, אבל עתה לא עוד, גם כשיהיו חתומים גדולי וחשובי האדמורי"ם זה לא מזיז יותר לאף אחד, ומדוע? מפני שהציבור אומר לעצמו אם הם ה'גדולים' אינם מסוגלים להגיע להסכמות על איך שתיראה העצרת בערב הבחירות אז איך יוכלו להכריע בשאלות הרות גורל, ואם כל אחד עושה כרצונו הרי גם אני יעשה כרצוני ואמצא את ה'גדול' שלי שיורה לי או יתיר לי לעשות אחרת. מציאות היא, שהכח הזה שהיה ל'יהדות התורה' נחלש בצורה כל כך בולטת, שנרגיש אותה בבחירות הבאות

העיתונות החסידת לא עושה ענין גדול מהכינוס מדוע?
'המבשר' כתב כדי לצאת ידי חובה זה הרושם, ועד כדי כך שהוא מציין שהכינוס הזה הוא בראשות הרבנים הגאונים רבי אהרן לייב שטיינמן ור' חיים קנייבסקי כשלצידם מרנן ורבנן ולא פירשו, הכוונה למרנן ורבנן הליטאים, לא מוזכר שם חסידי כלשהו, והשאלה היא, האם לא מקלקלים בפרסום ידיעה כזו. נכון, לא לפרסם יותר גרוע, ניצבים בפני מצב של אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי, אבל דוקא מצב זה מציב את השאלה איך זה שאפילו בימי בחירות כשהגדולים זועקים כי המערכה הפעם הוא על העתיד, הסכנה גדולה, יאיר לפיד מבקש לכלות את העולם החרדי, אין ברירה חייבים להתגייס להציל כל מה שאפשר, ואת המינימום הזה של לשבת זה לצד זה בכינוס אחד אי אפשר למען המטרה הזו?

אם זה לא חשוב לגדולים מדוע שיהיה חשוב לקטנים?
כשאדם עושה חושבים הוא שואל את עצמו שאלה כואבת, מפטמים אותנו בסיפורים כי ניצבים אנו בפני סכנה גדולה ונוראה, חייבים להירתם למערכה הזו להציל את 'יהדות התורה' כל מנדט יכול לשנות את העתיד, והנה, הגדולים הצריכים לעשות מאמץ כל כך קטן של לשבת יחד על אותה במה אינם מסוגלים לכך, כינוס שבה יהיו כפול אנשים חסידים וליטאים הוא בלתי אפשרי, אז מדוע שאנו הקטנים נתייחס לנושא ברצינות. אם זה לא חשוב כל כך לגדולים מדוע שיהיה חשוב לנו. עושה רושם כי חוק הגיוס בכלל לא מזיז כאן למישהו, מפני שאם היה מזיז, איך הם שותקים על כך שלא מתייצבים לפחות כל רבני החסידים בבני ברק

מהרסייך ומחריבייך ממך ייצאו הבעיה החרדית היא הרבה יותר פנימית מחיצונית
בניגוד למי שסבורים כי הסכנה הגדולה המרחפת על היהדות החרדית הם עתיד הישיבות 'חוק הגיוס' וכל הקשור בהם, קיימת בעיה אחרת וקשה פי כמה והיא יחס הגדולים והציבור החרדי זה לזה, הקבוצות האוייבות ושונאות זו את זו, גם מי שרשמית מופיעים ברשימה אחת אינם יכולים לשבת ולהסכים יחד כל אחד מנהל עולם בפני עצמו, ובתוכם עולמות וסיעות משל עצמן, כאן החורבן החרדי הגדול, מיום ליום מתרחקים יותר ממה שהיה בעבר שהיה טוב ולא טוב, מצד אחד ציבור חזק מאידך השתלטות של יחידים על הציבור שהוא חמור ולא טוב, ומבחינה זו טוב שהתפטרנו מן הצרה הזו. אבל יחד עם זאת, כשיעסקו בשאלות הרות גורל, אם כאן הגדולים לא מסוגלים להתאחד זה מראה על משהו חמור מאוד פנימית, ועל כולם, זה מלמד אותנו מי הם הגדולים של ימינו

אי יכולת הגדולים להסכים על צורת הכינוס מוכיח באיזה עולם אנו חיים
קורה כאן עוד משהו וחמור מאוד, אנו לומדים כי אין עוד גדולי ישראל אמיתיים בימינו, מפני שאם האחריות הכלל ציבורית היתה עומדת לנגד עיניהם הרבה לפני כל ענין אחר ובפרט פוליטיקה פנימית, היו מוותרים או משכנעים ומגיעים להסכמה, לא מאפשרים לתת לציבור את ההרגשה כי הגדולים אינם מסוגלים להסכים על דבר פעוט שכזה, מפני שזה הורס את החינוך הפנימי. גם בעבר הגדולים היו חלוקים בהרבה נושאים אבל בסופו של דבר סיכמו כך או כך מתוך חשבון של אחריות כלל ציבורית לא להשאיר מצב שבו הציבור שואל שאלות תמוהות איך זה שהגדולים לא מסוגלים להחליט בנושאים שבעלי בתים היו הרבה יותר מהר מסתדרים. עושה רושם כי אצל המכונים 'גדולים' על כבוד יפול העולם, ואם זה כך, לאן הגענו