כדי להבין את זה לעומק צריך להקדים תחילה משל מגוף האדם: לאדם יש רצונות, וכל רצון יש לו סיבה, הסיבה דוחפת את האדם, כמו כל דבר מוגבל. יש באדם תאווה, שהיא לא ניתנת להסבר – בלי סיבה. כמו מי שבוחר בצבע מסויים לצבוע את ביתו, הבחירה שלו היא לא מצד סיבה שדחפה אותו לצבע זה, אלא, משהו פנימי לא מוסבר, שרוצה דווקא צבע תכלת, לדוגמא.
כביכול, גם אצל ריבונו של עולם יש רצונות. אלוקים רוצה שנעשה מצוות בכדי שנקבל שכר. אבל, מדוע אלוקים בכלל יצר את העולם שזה כיף לקבל שכר, הרי הוא כל יכול, ויכל לבנות את העולם בלי שכר? מתרץ רבי תנחומא בן אבא: אצל הקדוש ברוך הוא אין סיבה, כי הוא יצר את כל הסיבות, והוא הסיבה לכולם. זה נקרא תאווה, למעלה מן השכל. מה הוא רצה בתאווה? שיבוא יהודי ויאיר את החושך. לכן כל פעולה קטנה שיהודי עושה בתורה ומצוות, הוא משתתף בתאווה האלוקית. בהתגלות הרבי שליט"א מלך המשיח תתמלא התאווה במילואה. העולם כולו יהיה אור, האור שיהיה לעתיד לבוא הוא, באין ערוך יותר חזק, אפילו מהאור של גן עדן העליון. בשביל האור החזק הזה, יצר אלוקים את העולם ללא כל מטרה סיבתית אחרת.
לע"נ הרב יעקב בן זבולון ויעל ז"ל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.