פסח לדורות - פסח למדרגות - מתוך דרשת שבת הגדול

אני מדלג על כל האריכות ואגש לענין, במיוחד שדרשה טובה היא כמו מצה שאינה לוקחת יותר משמנה עשרה דקות, מפני שיותר מזה היא נחמצת, גם אם זה מעניין, צריך לקחת בחשבון שישנם מי שלא מסוגלים ליותר, ותפקיד הרב הוא לדאוג לכולם ולא רק לבודדים שאוהבים את האריכות, להם יש זמנים אחרים ובכל השנה

מה זה פסח, ומדוע דוקא בפסח מקפידים יותר מכל זמן אחר בענייני אכילה עד כדי שישנם מנהגים שכמעט ולא אוכלים כלום, בעבר מה שאכלו בפסח היה מספר מוגבל מאוד של מוצרים ובמשך השנים התפתחו הדברים עד כדי שכל המושג שפסח לא אוכלים בחוץ הפך ללעג ולקלס, מפני שגם מה שעושים בבית עושים עם מה שקונים מבחוץ. למשל, שמן קונים בחוץ לא נמצא עוד מי שיעשו לבד שמן וכל מיני דברים אחרים, מה שנשאר עדיין הוא הבישול, אבל מה שהכניסו לתוך הסיר, קנו מוכן ולא עשו לבד, זו האמת לאמיתה

לא נמצא עוד את מי שלוקח את התרנגול לשוחט, ומשם הולך לפליקר להסיר את הנוצות ומכשיר בביתו ומכין את העוף, ובודאי שלא את הבשר, קונים הכל מוכשר מה שאחרים עשו ואינך יודע איך, מפני שאם היית יודע יתכן מאוד ולא היית נוגע יותר לא בעופות ולא בבשר הגלאט כשר, ובודאי שלא בפסח, ואין כאן המקום להאריך בזה

אבל בואו נוותר על זה, מה קרה במשך השנים, הגיעו הדברים לידי כך שהיום יש להשיג הכל כשר לפסח, אפילו פיצה יש כשר לפסח, והשאלה היא, האם באכילת המוצרים הללו שהם 'כשר לפסח' אנו עדיין מרגישים את הפסח, או שמא איבדנו את כל הטעם הזה

אז בואו ונתעמק קצת בענין של חירות, ונשאל מה זה, האמת היא בחיים ישנם הרבה תחומים שנמצא מי שמאמין כי יש לו שם חירות, וכי אין לו חירות בתחומים אחרים, ובזמנינו למשל המכשירים האלקטרוניים במיוחד הטלפונים אפילו הכשרים לקחו מאתנו את החירות, אתה מרותק למכשיר לוקחים ממך את אפשרות הריכוז, ואם אתה לא עונה כמה דקות אתה גורם לדאגה נוראה מה שלא היה לפני כן, אבל לא על זה אני מדבר היום אלא על חלק אחר וחשוב הרבה יותר ובעיקר לבריאות וזה ענין האכילה

האדם מרמה את עצמו במשך השנה שהוא חי את החירות, הוא יכול לאכול מה שהוא רוצה, האמת כי הוא עבד לאוכל, אוכלים הרבה יותר ממה שצריכים לאכול, מי שילמד טוב את הלכות דעות של הרמב"ם ימצא כי מי שאוכל יותר משליש ממעיו מסכן את עצמו, נו, אז האם באמת לא אוכלים יותר, או שאוכלים פי כמה וכמה והרבה יותר ממה שצריך בשביל לחיות. כמעט כל הצרות בחיינו ובעיקר בתחום הרפואה הוא בגלל האוכל המיותר, אז מה עושים, האם זה טוב להמשיך לחיות כך, או שמא האדם צריך להשתדל לפחות לרסן את כמות האוכל שלו, והכוונה לכולם אפילו לרבי'ס ורבנים תראו כמה שמנים הללו מכל כך הרבה אוכל, ובעיקר מזה שאינם מתעמלים לא הולכים, יושבים כל היום על כסא והורסים את בריאותם

הקב"ה נתן לנו שבוע שבו הוא ביקש להגביל אותנו מלאכול, הוא ביקש שנאכל את המינימום רק מעט מאוד, נוותר על רוב המאכלים שאנו אוכלים בימי השנה. והסיבה, ללמוד לרסן את עצמנו, זה כל כך חשוב מפני שזו התרופה לכל המחלות. מי שיקפיד במשך כל חייו להגביל את עצמו עם האוכל, יאכל רק כמה שהוא צריך למחיה ולא יותר מזה, הוא לעולם לא יהיה חולה, פסח הוא חג החינוך לא רק לילדים גם למבוגרים, ללמד אותנו איך להגביל את עצמנו בתחום שיתן לנו חיים אחרים, השבוע הזה של פסח שמגביל אותנו עם האוכל מטרתו שנלמד ולאחר החג נדע כיצד לרסן את עצמנו לשמור ולא לאכול יותר מדי, ורק אוכל בריא, ומה שקורה בימינו השטן המציא דרך איך להרוס לנו את כל המושג הזה של פסח, כשהסית סוחרים ויצרנים להמציא כל כך הרבה דברים 'כשר לפסח', על מנת שנאבד את העיקר, לא נזכור עוד למה ומדוע בפסח אנו מוגבלים עם האוכל, וגם בשבוע הזה של פסח שנאכל בלי גבול ובלי חשבון וכל מה שכשר לפסח

נכון שצריך את המוצרים הללו למען הקלים למען מי שאם לא ניתן להם את זה הם חלילה יכשלו במאכלים אסורים. אבל מי שמבקש לשמור על הפסח נכון, השבוע של פסח הוא שבוע של להשתחרר מן העבדות הנוראה לתאוות המאכלים הכל כך מושכים וטעימים, ההנאה שלהם היא הנאה של רגע, והמחיר שמשלמים עליהם הוא כבד, הזמן שנקדיש לרופאים ולחולי הוא פי מאה מזמן העונג של אותו אוכל

אז בואו נשוב למקורות, ובשבוע של חג הפסח נקבל על עצמנו להגביל את עצמנו, לא כל מה שכשר פירושו שאני צריך לאכול, אדם חייב ללמוד איך לאכול וכמה, ויבטיח לעצמו חירות אמיתית מכל כך הרבה צרות שבאות עליו בגלל האוכל המיותר שגורר אותו גם לתאוות ועניינים אחרים שלא כאן המקום להאריך בהם

חיים שאולזון