רשימת הבלוגים שלי

יום שישי, 22 במאי 2015

מכתבים קצרצרים


ה'תורה' החרדית משתנה בהתאם לאילוצים פוליטיים ואנוכיים ולא אילוצי הזמן
ראינו בחיים הרבה שינויים, אבל אפשר להסביר זאת בשל פגעי או אילוצי הזמן. בעבר נסעו על סוס ועגלה והיום לא נראה עוד דבר כזה, גם הענוים והמסתפקים במועט נוסעים ברכב, נולדתי לדור שעדיין לא היה פריג'ידר וטלפון, היו קונים כל יום קרח, ראו הרבה סוסים ועגלות, עופות היו קונים חיים הולכים לשוחט ומשם לפליקר למרוט את הנוצות ואחר כך היה עסק שלם עם להכשיר, כשאכלת חתיכת עוף בשבת או בחג הרגשת משהו מיוחד עבדת קשה על זה. היום הכל השתנה, נשות זמנינו כבר לא יודעות איך וכיצד מכשירים, ומעטים נותרו מי שעדיין שוחטים אצל שוחט פרטי, רוב רובו של הציבור חי בעולם חדש שהשתנה מן הקצה אל הקצה, ולכן גם הרבנים כמעט ולא חיים עוד את העבר, שהיו יושבים והיה תור של נשים או גברים עם עופות או בשר, שאלות על גבי שאלות, היום הבעיות הן אחרות, הזמנים השתנו וכך גם אילוצי החיים, והשאלה שאני מציב כאן, האם אילוצי הזמן והטכנולוגיה הם ששינו את הדברים או שמא ישנם דברים שהשתנו בשל אילוצים פוליטיים ואנוכיים

התירו מקסימום של תמיכה ממשלתית בניגוד להוראת אותם גדולים שזעקו שזה ימיט חורבן
אני מקדים שהנושא היה בוויכוח קשה בין גדולי ישראל, קחו לדוגמא את הרבי'ס מחב"ד וצאנז-קלויזנבורג הם מלכתחילה טענו כי יש לקחת מאה אחוז מן הממשלה מפני שככה יהיה בסופו של דבר, והם צדקו, הם ראו למרחוק ולכן רשמו את מוסדותיהם בממלכתי דתי ולא בחינוך העצמאי. אבל בואו נחזור לאותן ימים של הוויכוח הזה, גדולי ישראל שהתנגדו טענו כי אסור בתכלית האיסור להיות תלויים בממשלה מפני שאינך יודע מה יקרה, יבא יום ותקום ממשלת יאיר לפיד שתרצה לעקור את מוסדות החינוך החרדים ואנו חייבים להיות ערוכים פיננסית למצב הזה, ולכן אין לקחת יותר מארבעים וחמשה אחוזים את הרוב יש להביא לבד. מאוחר יותר בשל לחצים תקציביים, ויותר נכון בגלל שהחכי"ם לא רצו לנסוע לחוץ לארץ להביא כסף ל'חינוך העצמאי' נאלצו להתיר 65 אחוזים, אבל מכאן ואילך לא היתה החלטה מעולם כי מותר לקחת מאה אחוזים, זה הפך להיות מותר בשל תחרות פנימית, בעת שהקימו את 'דגל התורה' אברהם רביץ לא רצה להיות שנורר ללכת לדאוג להביא כסף, אז הוא לחץ שיסכימו לקחת מקסימום מן הממשלה, ומאז זה חדר לכל המקומות, למרות שמעולם רב כלשהו מאלו שאסרו זאת התירו זאת, גם ולמרות שהרב שך לא התנגד לא שמענו שיפרסם מכתב שהוא חוזר בו מתמיכתו בהחלטה כי יש לקחת רק ארבעים וחמשה ובדוחק 65 אחוז, הדברים הפכו להיות מותרים. אבל כאן עדיין אמליץ יושר בכך שהתקציב גדל ואי אפשר להביא סכומים כאלו לבד, צריך לזה מערכת ענקית עם הרבה אנשים ולכן התירו, למרות שמצאנו מוסדות גדולים בחוץ לארץ שמביאים כסף גדול ומחזיקים את מוסדותיהם למרות שמממשלות מדינותיהם הם מקבלים גרושים בלבד, ואין ספק כי אם היו הגדולים אז מתעקשים היו מקימים מרכזים מיוחדים שהיו מביאים את הכסף הזה. מציאות היא, כאשר צריכים כסף מוצאים אותו

גדולי התורה התנגדו לישיבה בממשלה ואפילו בקואליציה מפני שאסור לתת יד לחילולי שבת ואיסורים חמורים
כאן אני חוזר להיסטוריית החרדים עם הכנסת והממשלה, תחילה נכנסו לממשלה מתוך חשבון שיטפלו במשרד הסעד משרד שלכאורה אין בו כל חשש של עבירות, לא חילול שבת, לא ניתוחי מתים ודומיהם, אבל לא עברו יותר מכמה שנים, והרבנים הגיעו למסקנה כי שר שיושב בממשלה נוטל אחריות על כל מעשי הממשלה והורו להרב יצחק מאיר לוין שהיה אז שר הסעד לפרוש, ומאז ישבו באופוזיציה, היו עושים הרבה כסף בתמיכה בחוקים או בנושאים שלא היה לממשלה רוב, הם היו משלמים בגדול תמורת תמיכה מבחוץ. אבל זה נגמר במהפך של תשל"ז, כאשר מנחם בגין הקים את ממשלתו, אגודת ישראל דאז שהיתה משותפת לחסידים ולמתנגדים הצטרפה לקואליציה בלבד כשנטלו תפקידים בכנסת בלבד, בטענה כי הכנסת אינה ממשלה וכי מי שיושב בכנסת אינו נוטל אחריות כלשהי למעשי הממשלה כולל בקואליציה, גדולי התורה התירו את הקואליציה בלבד, למרות שמנחם בגין הציע לאגודת ישראל תיקים ושרים כפי שמגיע לכל מפלגה שמצטרפת, אגודת ישראל נטלה אז את ועדת הכספים לשלמה לורנץ וועדת העבודה והרווחה לר' מנחם פרוש ואני הקטן הייתי אז עוזרו של הרב פרוש בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, והרב יהודה מאיר אברמוביץ כיהן כסגן יושב ראש הכנסת. כל זה היה מותר מתוך נימוק ברור מאוד, שלא נושאים באחריות למעשי הממשלה שהם אסורים. הגדולים קבעו כי אפילו סגנות שר אסורה בתכלית האיסור מתוך אותו נימוק. אבל היה זה עד להקמת ש"ס בתשמ"ד הרב שך עשה אז צוויי דינים, אחד לאשכנזים ואחד לספרדים וקבע כי לספרדים מותר לקחת תפקידים בממשלה למרות שהם נושאים באחריות לעבירות חמורות ואיסורים חמורים, הדבר גרר זעם רב אצל גדולי ישראל, היתכן שיש דין אחר לספרדים וכי להם מותר לעבור עבירות, אבל הרב שך הבין כי אם לא יתיר הוא יפסיד את הרב עובדיה יוסף שהתיר בענין הזה בניגוד לדעת רוב גדולי ישראל שסברו אחרת

בהקמת 'דגל התורה' היתה הפריצה הראשונה הרב שך התיר 'סגנות שרים' בטענה כי השר הוא נושא באחריות
היה זה ר' אייזיל חריף שאמר פעם, אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום כי בודאי עשה תשובה, והוא שואל, היתכן שעד הבוקר הוא כבר חזר בתשובה, אלא ההסבר הוא שעד הבוקר הוא כתב 'תשובה' להוכיח שכלל לא חטא, ככה זה כשאתה עוסק עם מי שמרמים את עצמם כי הם 'למדנים' ויכולים לעשות מה שבא להם. הרב שך החליט כי סגן שר אינו נושא באחריות, השר הוא זה שנושא באחריות ולכן אין כל מניעה להתיר סגני שרים לדגל התורה. הרבי מגור אז ה'לב שמחה' יצא בהתקפה קשה וטען כי זה מעשה חמור ואסור, 'מועצת גדולי התורה' בשעתו דנה בענין וקבעה שגם תפקידי סגני שרים אסורים, ואסר על נציגי אגודת ישראל לשאת בתפקידי סגני שר, ואלו זעקו אם הרב שך מתיר מדוע שלנו זה יהיה אסור, גם אנחנו רוצים לכהן בתפקידים כאלו, והפירצה הזו של הרב שך הספיקה שחלק מן הגדולים באגודת ישראל כבר לא אסרו, ומאז נציג גור כיהן כיושב ראש ועדת הכספים מפני שאסור היה לו לכהן כסגן שר, ואילו האחרים כמו פרוש למשל כיהנו בתפקידי סגני שרים. אבל כאן נזכיר שגם בגור היתה בנושא הזה פירצה בתקופת הרב פלדמן, אבל חוץ ממנו לא, אפילו בזמן מוניה שפירא שהיה מאוד רוצה להיות סגן שר לא התירו לו, הוא כיהן כיו"ר הקואליציה ויו"ר ועדת הכספים אבל לא יותר מזה

כשגפני גבר על ליצמן פתאום התירו את תפקיד 'סגן השר' לנציג גור - מה קרה?
מי שילמד את ההיסטוריה האגודאית ימצא כי יענקל ליצמן זעק כי סגנות אסורה בתכלית, ומחה נגד פרוש שכיהן בתפקיד הזה אבל נאלץ היה להשלים מפני שלא כינסו את 'מועצת גדולי התורה' ולא היתה אפשרות לאסור זאת, גם לא היה לו רוב לכך. אבל ברגע שהוא נשאר בלי 'ועדת הכספים' הוא מצא 'היתר' שגם הוא יכול לכהן כסגן שר, מבלי שהיה צריך כלל לנמק למה ומדוע, ככה הוא רוצה וזהו זה. רבים וטובים תמהו ושאלו היתכן, האם התורה השתנתה? מתברר כי האילוצים הפוליטיים האגו האישי זה מה ששינה את ה'תורה' האוסרת והפך אותה למותרת, ואין זה פלא שהיו רבים ששאלו במה אנו שונים מן הרפורמים גם הם שינו בשל אילוצים כאלו או אחרים. אבל זה עדיין כלום לעומת מה שקורה עתה

סגן שר בתפקיד של שר - מי התיר זאת?
וכאן אני מגיע למה שזועק עתה לשמים, כל עוד שיענקל ליצמן טען כי יש שר מעליו בנימין נתניהו הוא רק סגן שר, ואת כל האחריות הוא זורק על נתניהו חצי צרה. אבל מה קורה עתה ומי ששמע את בנימין נתניהו אומר, כי יענקל ליצמן מכהן כשר בפועל, הוא זה שקובע והוא האחראי על כל הנעשה במשרד הבריאות, כשכל ילד יודע כי משרד זה הוא בעייתי מאוד מפני שבבתי החולים עוברים על איסורים חמורים, אין הכוונה חלילה לטיפול בחולים, הכוונה לרופאים ואחיות שמפעילים חשמל ודברים אסורים אחרים לצורך עצמם בלבד, זה אינו לצורך החולה, ומי התיר זאת? יש כל כך הרבה דברים במשרד הבריאות שהם בניגוד להלכה, ומי התיר לשאת באחריות כזו? ועוד יותר, אם בית המשפט יקבע כי על ליצמן לכהן כשר, האם יוותר על משרד הבריאות, או שמא ימצא תירוץ מדוע לכהן בתפקיד הזה? ימים ידברו!

החינוך החרדי נהרס בגלל מעשים כאלו הנתמכים על ידי מי שמכונים 'גדולים'
הם מכונים 'גדולים' ולא יותר מזה, מפני שאם הם היו 'גדולים' זה לא היה קורה, מזמן היו עושים סדר קובעים קביעה ברורה וחיים לפיה לטוב ולרע, לא שמענו דבר כזה שמקפידים רק כשזה טוב ומשתלם, ושכזה לא משתלם אז מוצאים תירוץ מדוע לא. להיות חרדי בא עם מחיר שעליך לשלם, ומי שאינו מוכן לשלם את המחיר הוא אינו חרדי. מה שחמור כאן, הוא ענין החינוך, האם אתם חושבים שהציבור והצעירים מטומטמים, אינם שואלים שאלות ומבקשים להבין איך ה'תורה' משתנה בהתאם לאגו וצרכים פוליטיים? אשמים במצב הזה כולם מהרב שך עד אחרון המכונים 'גדולים' הנותנים יד להתדרדרות כזו, אם איננו מסוגלים לעמוד בדיבורנו עדיף שלא לדבר כלל, מאשר לקבוע קביעות ואחר כך לרמוס אותן בצורה מבזה שכזו

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.