תיקון חצות ואבילות על החורבן,

פרשת דברים מאת כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א

 בימי בין המצרים בשלושת השבועות כולם יושבים על הארץ, ואומרים תיקון חצות ובוכים, ואפשר לבכות אפילו באמצע היום, לשבת על הארץ ולהגיד תיקון חצות. כשמגיעים שלושת השבועות כולם יושבים על הארץ, שמים אפר על הראש, בוכים בוכים כמו תינוקות. אם אדם היה יודע מה זה בית המקדש היה בוכה ומתאבל כל לילה בחצות ולא רק בימי בין המצרים. אבל כמעט לאף אחד זה לא חסר, כמעט אף אחד לא צריך את בית המקדש, לכל אחד יש עוגה בבית, יש לו אוכל טוב, יש לו שתיה בבית, הוא לא צריך את בית המקדש. ברוך ה‘ כולם מרגישים טוב עד 120, אבל יש כאלה שכן חסר להם בית המקדש ובוכים כל לילה ואומרים תיקון חצות. לפני 50 שנה כל ירושלים היתה קמה חצות, זה היה חוק ולא יעבור, עכשיו אנשים נהיו חלשים קשה להם להגיד תיקון חצות כל לילה, אבל הבעיה היא שהם גם מחלישים את השני שכן רוצה לקום חצות, וזו היא הצרה!. אתה חלש? תשתוק!, תשב בצד! תן לבנים שלך לקום חצות, תן לתלמידים שלך לקום חצות, תשתוק! אל תספר לאף אחד שאתה חלש, ואתה לא יכול לקום בחצות לילה. הגויים מאז ועד היום מחפשים להכחיד את עם ישראל, ויש כל הזמן גזרות ואין שום עצה ושום תבונה להינצל מהם אלא ע“י תיקון חצות, צריכים את השאגות של חצות לילה כמו שכתוב ”שאג ישאג על נוהו“ – כשאומרים בתיקון חצות את המילים ”שאג ישאג“, זה מטיל פחד על כל אומות העולם, על כל הרשעים שלא יעשו לנו שום נזק. יש בשמים ש“ע אלף אריות ואלו שאומרים תיקון חצות אז הם מעוררים את האריות שלמעלה, יש כאלה שאגות בשמים שאפילו הרשע הכי גדול כבר לא יכול לעשות שום דבר, כל הרשעים רועדים מרוב פחד, בכל שאגה ושאגה נופל פחד עצום על כולם, בכל שאגה ושאגה הרשעים מזדעזעים ולא יכולים להזיז יד ורגל מרוב פחד. אדם צריך להתחיל לעורר את הרחמים העליונים, להתחיל לעורר רחמים על נשמתו ונפשו, לבכות לה‘ ”מה עם הנשמה האלוקית שלי?“ צריך לעורר רחמים על זה שהוא ניתק את עצמו משם הויה ברוך הוא, ועל זה שהנשמה שלו נפלה לעשרה כיתרין דמסאבותא, ועכשיו החיות שלו מפגמי ברית מדברים לא יפים מדיבורים בטלים, עכשיו הוא מחיה היכלות של סיטרא אחרא. על ידי מחשבות רעות ופגמים הוא נותן כח לטומאה – מחיה מחבלים, מחיה רוצחים, מחיה נאצים, הוא גורם לשכינה שתהיה בגלות כמו שכתוב ”מלך אסור ברהטים“, אדם בכלל לא יודע שהוא מונח בעשרה כיתרין דמסאבותא, הוא בכלל לא יודע שהוא צריך להתחיל לרחם על הנשמה שלו, טוב לו עם התאוות טוב לו עם ההרהורים הרעים, נהדר לו, כיף לו, הוא בכלל לא מרגיש רע עם זה, הוא בכלל לא מנסה לצאת מזה. אז איך מתחילים לרחם על הנפש? – יושבים על הארץ שמים קצת אפר על הראש, אומרים תיקון חצות בוכים לה‘, וכשאומרים ”נפלה עטרת ראשנו“ מכוונים שעטרת ראשנו זה הנשמה, איך הנשמה שבויה בחיילות הטומאה והסיטרא אחרא? איך הגוף כולא את הנשמה, איך הגוף גובר על הנשמה, בוכים על הנשמה שנפלה בתוך עומק הקליפות, ”נפלה עטרת ראשנו“, ”אוי נא לנו כי חטאנו“, אין לך עלבון גדול מזה שנשמה אלוקית שחצובה מכיסא הכבוד שהיא מעצמיותו יתברך ממש, כולאים אותה בתוך גוף עם תאוות, עם רצונות כאלה נמוכים, וכל אחד ואחד כפי שיעור שיכלו והבנתו יתחיל להתמרמר על זה ”איפה אני נמצא, איך אני חושב על שטויות“, אם אדם יגיד תיקון חצות בכזה שיברון לב בכזו הכנעה אז התיקון חצות הזה בכוונה הזאת יהיה כזה תיקון חצות שישפיע לו שפע חיים לכל רמ“ח איבריו ושס“ה גידיו ויזכה לכל הישועות. כששומעים יהודי נפטר ח“ו, צריכים מיד לצעוק! יהודי נפצע קשה ח“ו צריך מיד להגיד כמה פרקי תהילים אולי נצליח להחיות אותו, כל יהודי זה נשמה מכסא הכבוד, מכל יהודי יכול לצאת 60 ריבוא, למה שיהודי יקפח את חייו? ועל זה צריך לבכות בכל יום ובפרט בחצות לילה והעיקר לדעת העוונות שלי גרמו! אני זה שעושה צחוק מהכול, עושה צחוק מעבודת התפילה, עושה צחוק מהעבודה של קימת חצות. אדם צריך לדעת ”רחל מבכה על בניה“, אם אמא רחל בוכה אז צריך לקום חצות ולבכות יחד עם האמא, צריך להשתתף עם הבכיה שלה, אמא בוכה על 6 מיליון שנהרגו בשואה, אמא בוכה על כל ההרוגים של כל יום, אמא בוכה על הנשמות שיחזרו בתשובה, איך אפשר לדעת שאמא רחל בוכה בחצות לילה ולעשות דברים אחרים בזמן הזה?! רחל זה השכינה הקדושה! לא מתאים לך להשתתף עם רחל? לא מתאים לך להשתתף עם הבכיה שלה? אדם צריך שיהיה לו טיפת לב יהודי, טיפת הרגשה. להגיד תיקון חצות, להרגיש את הבכיה של רחל, את הצער של כל הדורות, של כל ההרוגים, יש לנו אמא שיכולה לפעול הכול, רחל יכולה לעשות הכול, הכול בידיים שלה, היא חיה וקיימת היא יכולה להוציא אותנו בשניה הזאת ברגע הזה מהגלות. היא רק רוצה לראות מי בוכה איתה