שוב ושוב אני מבקש ממך לעזור לי עם הבזיונות, עם ההשפלות, לקבל אותם בגבורה, בשתיקה, לא להגיד כלום וגם לא להרגיש בפנים שאני כועס, שאני עוד רגע מתפוצץ. כשפתאום צועקים עלי, כשבאים אלי בטענות ואני לא מבין מאיפה זה בא פתאום, כשמעירים לי הערות, כשמישהו מתעלם ממני ואני לא יודע למה, כל מיני מצבים שבהם לא מכבדים אותי כמו שאני רגיל שמכבדים אותי. קשה לי לקבל הכל בשמחה, קשה לי לזכור ברגעים אלה שזה מה שיביא לי את הישועה ואת ההצלחה, שזה בעצם מתנה שקיבלתי לי ואני צריך לשמוח, לא לכעוס. תעזור לי בזה אבא כי אני מרגיש שאפילו לא התחלתי, שזה כל כך רחוק ממני...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.