ווארטים

"אם יהודי היה רואה כמה שעריי שמיים פתוחים לפניו בחודש אלול כל החודש כולו, לא היה יוצא מפסיק לרגע אחד להתפלל ולבקש" (רבינו האר"י).

״השינוי, הוא הזדמנות, כי אם תמיד תעשה את מה שעשית,  תמיד תגיע רק לאן שהגעת...״

אחד מבקר אישה זקנה ומגלה שהיא מגדלת גראס.
"מה זה סבתא", שואל, "למה את צריכה את זה?"
משיבה לו: "מה לעשות, רק ככה הנכדים באים לבקר אותי"...

היה שדכן שמשפחת בפולין ניגשה אליו וביקשה שידוך לילדה שלהם. והבטיחו נדוניה מכובדת.
כששאל, מהיכן תשלמו את הנדוניה?
ענו לו שיש להם סידור מהאדמור מאויפצלחוס, ויציעו למיש רוצה לנשק את הסידור תמורת רובל אחד. מי לא ירצה? כך יעשו מליונים.

משפחה עשירה, סיכם השדכן לעצמו.

ניגש למשפחה אחרת בעיירה והציע לבנם את השידוך, כששאל מה יתנו כנדוניה, סיפרו שיש להם שופר מהאדמור מקושמיער, ויציעו למי שרוצה לתקוע תמורת רובל אחד. מי לא ירצה? וכך ירויחו הון.

סגרו השידוך.

השדכן חיכך ידיו בהנאה וחיכה לדמי שדכנות הגונים.

כשניגש למחותנים הצעירים, ושאל מה יקבל בחלקו, ענו לו המחותנים.

דו קען'סט קושן און בלאזן וויפול דוו ווילסט.

(אתה יכול לנשק ולתקוע כמה שתרצה..)

ר' גרשון נקלע פעם לעיירה ושמע קבוצת עניים צועקים וקוראים תגר על גביר אחד שמשיא את בתו ואוסר על העניים להיכנס לסעודת הנישואין. הלך ר' גרשון לבית הגביר וביקש להיפגש עם רב העיר שהיה במסיבה, ופנה אליו בשאלה:מה טעם אסרה תורה לחרוש בשור ובחמור יחדיו? ענה לו הרב בקצרה: גזירת הכתוב היא. אמר לו רבי גרשון אני אסביר את טעם האיסור: השור מעלה גרה כל הזמן והחמור - לא, וכשהחמור רואה את השור לועס כל הזמן והוא מוטל ברעב, מצטער בלבו ומכה את מר גרלו. קל וחומר, ומה על החמור חסה התורה שלא יראה חבירו אוכל והוא רעב, קל וחומר בני אדם -  הבין הגביר את הרמז והכניס את העניים לסעודה.